ראשית, אקדים ואומר כי לכותב שורות אלה אין דבר וחצי דבר נגד הציבור החרדי. נהפוך הוא, למדינת ישראל יש אינטרס עליון לשלב את הציבור החשוב הזה בתעסוקה, ואחד הכלים המרכזיים לכך הינו פיתוח תחבורה ציבורית זמינה שתאשר לחרדים הנגשה טובה יותר למקומות עבודה פוטנציאלים.
אולם, וזה אולם גדול, ההסכם הקואליציוני שאמור להיות מיושם על-ידי אורי מקלב, איש יהדות התורה וסגן שר התחבורה הטרי, אמור להפנות סכומי עתק לטובת מה שמכונה "קווי אוטובוס למהדרין", שבהם תהיה הפרדה בין גברים לנשים, כולל סבסוד לאברכים ותלמידי ישיבה, והעלות הזו, שעלולה להגיע למיליארדים, תבוא במישרין על חשבון פיתוח קווי מטרו ורכבת קלה בגוש-דן.
לפרוטוקול, כבר היום סובלים קווי הרכבת הקלה מקושי רב, הן תקציבי, הן ביורוקרטי והן ביצוע בפועל, מה שגורם ל"דיליי" משמעותי בקידום קווים אלה. לדוגמה, הקו האדום, מפתח תקוה לבת ים, שאורכו אמור להיות כ-24 קילומטרים, היה אמור להיפתח כבר ב-2017, ופתיחתו נדחתה (לעת עתה...) עד מרס 2023.
חמור מכך מצבם של הקווים הבאים - הקו הירוק, שאמור לחבר את אבן-גבירול ושכנות עבר הירקון עם חולון, לאורך כ-39 קילומטרים, והקו הסגול שיחבר את לב תל אביב עם השכונות הדרומיות ומשם מזרחה בואכה בקעת אונו, לאורך כ-27 קילומטרים, ופתיחתם מתוכננת ל-2028, כבר היום ברור כי השמחה מוקדמת מידי וכי ככל הנראה יהיה צורך לדחות את מועד הפתיחה.
נוסף לכך קו רביעי, פחות מוכר, הקו החום, שאמור להגיע לעיר לוד, ונכון לעכשיו ביצועו עומד בספק רב. אמנם, עוד לפני הסטת התקציבים לקווי המהדרין, היו כאמור קשיים לא קטנים בקידום קווים אלה, אולם עתה ברור כי מענקי הענק לקווי המהדרין יעמידו את עצם קידומם בסיכון ממשי.
ועל מטרו דיברנו? מדובר, לפרוטוקול, בתוכנית אסטרטגית שאמורה להיות מבוצעת תוך כ-20 שנה, ובמסגרתה יקודמו 3 קווי מטרו באורך כולל של כ-145 קילומטרים ועם 109 תחנות. תוכנית זו אמורה לשרת, סביב 2045, כ-8 מיליון בני אדם שיתגוררו באותה שנה במטרופולין גוש-דן המורחב (כפליים לעומת היום) ועוד מיליונים שיגיעו לגוש-דן למטרות עבודה, קניות ובילוי.
מעבר למורכבות תוכנית המטרו, דוגמת עלות העתק בסך 150 מיליארדי שקלים, לא כולל עליות עקיפות של נזק למשק הישראלי בכלל ומטרופולין גוש-דן בפרט בזמן כ-20 השנים של ביצוע העבודות, שלא לדבר על אלפי תביעות הצפויות מקרב בעלי נכסים הממוקמים בסמיכות לקווי המטרו, כעת, כל תוכנית המטרו תוזז לחלוטין הצידה מהטעם הפשוט שלא יהיה כלל תקציב על-מנת לקדם אותה.
כאן, אדגיש, מדובר לא בעוד סכסוך מן השורה בין הציבור הכללי לבין החרדי על עבודות בשבת. מדובר, לצערי הרב, בתרחיש ריאלי ביותר של התפוקקות מוחלטת מטרופולין גוש-דן לעייפה, עד כדי תרחיש ריאלי לפיו בעוד שנים ספורות תנועת כלי הרכב פשוט תיעצר לחלוטין ותידום מלכת.
לכך יהיו משמעויות כלכליות דרמטיות ביותר על כלכלת מדינת ישראל וקצב הצמיחה שלה ולא אגזים כלל אם אומר שהנזק עלול להיות לא פחות מהנזק האפשרי של רעידת אדמה גדולה. על כן, לסיכום, טוב יעשו מקבלי ההחלטות בממשלה החדשה, אם ידאגו לא רק לכך שתוכניות הרכבת הקלה ובמיוחד המטרו יימשכו כתקנן, אלא אף יגדילו עוד יותר את התקציבים(!) ויקצרו את לוחות הזמנים. אנא זכרו: מדובר לא רק באתגר תחבורתי, אלא כלכלי ולאומי ראשון במעלה!