מה גרם למטבע המצרי להיחלש בכ-40% ביום בודד?

יש עוד מכות שלא קשורות למלחמה בעזה. חצי מיליון פליטים מסודן הגיעו למצרים לאור הלחימה במדינה ומעמיסים על התשתיות. יש גם עוד הדים מהמלחמה באוקראינה, שפגעה בזמינות והעלתה מחירים של מוצרי יסוד - מצרים יבואנית החיטה הגדולה בעולם. עלויות הייבוא גדלו והשיתו קושי כלכלי נוסף.

כל המכות האלה מצטרפות לבעיות כלכליות יסודיות:

• חוב גבוה, כ90% מהתמ"ג. כמחצית ממנו הוא חוב חיצוני.

• הסתמכות לא בריאה על הצבא כמניע תהליכים כלכליים ופרויקטי תשתית.

• ביורוקרטיה מסואבת וחסמים לעשיית עסקים.

• אוכלוסייה שצומחת מהר יותר מהיכולת של מצרים לבנות תשתיות וליצור תעסוקה.

• מגה-פרויקטים רהבתניים שמביאים מעט תשואה להשקעה אם בכלל.

דוגמה לפרויקט כזה היא הבירה המנהלתית החדשה, שתהיה אנדרטה עצומה לחזון של סיסי. עיר עצומה מאפס שקמה בעלויות אסטרונומיות לכלכלה המצרית.

כל אלו מובילים למשבר כלכלי די כרוני, שמתאפיין במחסור במט"ח, באינפלציה דו-ספרתית (מעל 30%) ובלחצים להחלשת המטבע. כ-45% מההכנסות הממשלה הולכות על תשלום ריבית על חובות עבר; כשהשנה רק מתחילה, רק 55% מהמיסים זמינים לטובת הוצאות אחרות.

מוערך ש60% מהאזרחים קרובים או מתחת לקו העוני. אבל הסיסמה של סיסי היא כנראה - I get by with a little help from my friends. בצר לו, סיסי פונה לעזרה. העזרה הכי גדולה מגיעה מהאחיות במפרץ. והפעם תורה של איחוד האמירויות. אבל בניגוד לעבר, מדינות המפרץ פחות נכונות מבעבר לתת לסיסי כסף תמורת כלום. ואחת מהקרנות הגדולות של איחוד האמירויות, ADQ, הסכימה להשקיע 35 מיליארד דולרים במצרים.

ספציפית, רוב הכסף האמירתי (אך לא כולו) יגיע לפיתוח ראס אלחכמה, אזור בחוף בצפון מצרים. איחוד האמירויות תבנה שם עיר חדשה ותתפעל שם שדה תעופה. אפשר בציניות לומר שמצרים מכרה שטח לאיחוד האמירויות.

מקור שני לעזרה הוא קרן המטבע הבינלאומית, שהסכימה לספק למצרים הלוואות נוחות בסך 8 מיליארד דולר. אך גם הסיוע של הקרן לא בא חינם. היא דורשת רפורמות כלכליות. הדרישות כוללות הפרטה, צמצום הוצאות על מגה-פרויקטים והפסקת העדפת חברות ממשלתיות.

עוד דרישה מרכזית של הקרן נוגעת למטבע המצרי. מצרים משתמשת ברזרבות המט"ח שלה כדי לחזק מלאכותית את הלירה המצרית ולהפחית את יוקר המחיה. אך זה מכלה רזרבות ומחליש תמריצים להשקעה. אז מצרים הפסיקה השבוע לתמוך בערך הלירה המצרית ומיד היא נחלשה בכ-40% מ-31 ל-49 לירות לדולר. השוק אמר את דברו.
ואזרחי מצרים יסבלו מעליות מחירים.

אם כל זה נשמע לכם מוכר, זו דינמיקה שחוזרת על עצמה. לפני שנה וחצי כתבתי שרשור על סיפור דומה במצרים. כנ"ל היה ב-2016 (אז רק 8 לירות קנו דולר). זה חלקית באשמתה, אך לא לחלוטין. כאמור, מכה חיצונית אחר מכה. מצרים לא מצליחה להיחלץ ממעגל של זעזוע חיצוני>משבר>סיוע חיצוני.