ביחסים בין אירן לנסיכויות הנפט במפרץ הפרסי שוררת בשבוע האחרון מתיחות על-רקע טענות אירניות, מהן משתמע איום ל"שחרר" חלק ממדינות אלה ולספחן לאירן "מולדת האם". הגורם המיידי למשבר הנוכחי היה מאמר המערכת של חוסיין שריעתמדארי, יועצו של המנהיג הרוחני של אירן, עלי ח'מנאי והעורך הראשי של העיתון "כיהאן", אשר טען כי "בחריין הינה אחד המחוזות של אירן". במאמר ב"כיהאן" (9 ביולי 2007) כתב שריעתמדארי את הדברים הבאים:
"כעת, ובהתאם למסמכים המוכיחים את הריבונות המוחלטת והחד-משמעית של אירן על שלושת האיים (טנב הגדול, טנב הקטן ואבו מוסא) חובה לשוב ולשאול את השאלה הבאה: מה הוא המניע המרכזי של המדינות החברות במועצה לשיתוף פעולה במפרץ הפרסי? האם המניע לטענתן (בדבר ריבונות מאע"מ על שלושת האיים כפי שצוין בהחלטות המועצה לשיתוף פעולה במפרץ) לא היה אלא מוראן מפני רעידת האדמה אשר עוררה המהפכה האיסלאמית נגד ממשלותיהן (שיסודן) מהמאות הקודמות ואשר הינן בלתי חוקיות? כל ממשלות אלה (של מדינות המפרץ) הוקמו כתוצאה של התערבות ישירה של כוחות השחצנות (האימפריאליזם), והעמים לא היו מעורבים במינוי ממשלותיהם, בהתוויית מדיניותם ובקבלת החלטות. כמו כן, כל הממשלות החברות במועצה הזו (המדינות לשיתוף פעולה במפרץ) מואשמות ע"י עמיהן בשיתוף פעולה עם הישות הציונית, או לפחות לא אכפת להן מהפשעים של הישות הזו נגד העם הפלשתיני העשוק".
לאירן שאיפות טריטוריאליות במפרץ הפרסי ואין היא מסתירה אותן. כל אזור המפרץ בראייתה הינו פרסי ביסודו ולא ערבי, ומעבר לכך מתגוררת בו אוכלוסיה שיעית גדולה. החתירה האירנית הבלתי נלאית להקים צבא חזק וגדול ולפתח יכולת גרעינית אזרחית וצבאית היא יסוד מרכזי באסטרטגיה השמה לה למטרה להפוך את אירן ממעצמה אזורית למעצמה עולמית, שתוכל להתמודד עם ארה"ב והמערב.
ככל שתתקרב אירן לגרעין כך צפויה לגדול העזתה כלפי המערב ושכנותיה. המטריה הגרעינית אמורה לשמש בשלב הבא את הבסיס למדיניות חוץ אקטיביסטית יותר שתשא את דגל המהפכה האיסלאמית. החזון הדתי המניע את אירן הינו מצע לפעילות מדינית וצבאית ובמוקדו השאיפה להקים מחדש את הח'ליפות האיסלאמית, אשר תוכל ליצור את התנאים להופעתו של המהדי המשיח המוסלמי. אחמדינג'אד אף הודה בכך מפורשות בנאום בפני אנשי הדת הבכירים (נובמבר 2006).
בקהילות השיעיות רואים באחמדינג'אד את התגלמות המנהיג המוסלמי היכול לקדם את הגאולה. בספר "אחמדינג'אד והמהפכה העולמית הבאה", יוצר שאדי פקיה זיקה ישירה בין אחמדיניג'אד לבין המהדי וקובע, כי נשיא אירן דהיום תואם בתיאורו למפקד כוחות המהדי שישחררו את ירושלים על-פי אמונת השיעה .
החזון הנבואי מתורגם הלכה למעשה כבר עתה גם בהפצת האמונה השיעית במדינות מוסלמיות רבות ובהן פקיסטן, הודו (קשמיר), טורקיה, מצרים, אלג'יריה, לבנון, ירדן ועוד. גורמי הלכה סוניים בכירים חוזרים ומתריעים מפני מסע ה"מסיונריות" השיעי המתפשט בעולם הערבי.
הסימנים המעידים למדיניות חוץ אירנית התקפית הולכים ומתרבים והם משתקפים היטב בחששות העמוקים של מדינות המפרץ. מפקדי הצבא האירני איימו לא אחת לתקוף צבאית את מדינות המפרץ ואת מתקני הנפט אם יסייעו לצבא ארה"ב במתקפה נגד אירן ועתה נוספו לאיומים אלה הצהרת מהן משתמעת כוונה אירנית להשתלט על אזור המפרץ ועל עתודות הנפט האדירות שבו, שישמשו מקור עוצמה כלכלית אדירה וככלי לפגוע אנושות בכלכלת המערב.
העולם הסוני נטה לתמוך באירן בעימות עם ארה"ב בסוגית הפיתוח הגרעיני. עתה משיצא המרצע מן השק קיים בסיס לשותפות אסטרטגית בין ארה"ב והעולם הסוני כדי לבלום את אירן. האיום למחוק את העולם הסוני מן המפה חמור יותר בעיניהם של המדינות הערביות מאשר ההבטחה האירנית להשמיד את ישראל. באופן פרדוקסאלי ישראל והעולם הערבי נמצאים באותה סירה עם אינטרסים דומים, ויתירה מכך, דווקא ישראל היא זו שיכולה להוציא את הערמונים עבור הערבים.
למאמר המורחב לחץ כאן
