כשמימון עוזב את הארץ, מסיבה זו או אחרת, הוא משאיר מאחוריו, מן הסתם בצער, את הווילה והאחוזה הגדולה שבנה לעצמו בכפר שמריהו. שם הוא מתגורר זה שנים עם אשתו כרמלה ושלושת ילדיו. יהיה מעניין לראות אם ישמור לעצמו את הווילה, או שיעמיד אותה למכירה מתישהו.

האם עזב במפתיע? זה מהלך שלא תוכנן לטווח ארוך. עובדה, שלפני כשנה קנה את המתחם בראש העין, ורק לפני חמישה חודשים רכש את השליטה בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב, ואף פרסם תוכניות מפורטות להופכה למרכז מסחרי רווחי.

החברים הרבים של מימון, המופתעים מעזיבתו, מדברים בשבחו. הם מציינים כי בניגוד לטייקונים אחרים, הוא חי בצנעה יחסית. האחוזה בכפר שמריהו היא סימן העושר הבולט שלו. חוץ מזה, הוא עובד קשה עד היום, מבוקר עד לילה, אוהב לאכול במסעדות עממיות ואינו מתהדר בסימני עושר חיצוניים. התחביב הגדול שלו הוא צפייה במשחקי כדורגל של קבוצות צמרת, ומפעם לפעם היה טס לאירופה לראות משחקים קובעים בליגות המובילות, כולל בליגת האלופות.

אם קובי מימון יתגורר באירופה, יהיה לו כנראה די זמן כדי ללכת למשחקים האהובים עליו. אבל ייתכן שהראש שלו יהיה במקומות אחרים, באי-אלו חקירות המתנהלות סביבו ברשויות בישראל.

כיאה לאיש עסקים רציני, יש לקובי מימון קשת רחבה של חברים, שהידידות איתם בוודאי שאינה מפריעה לעסקים. הבה ונזכיר כמה מהם:

• אבי לוזון, יושב-ראש ההתאחדות לכדורגל, שלפני שנים רבות היה אחד ממוכרים התמונות בחו"ל בעסקים של מימון;

• שלמה ינאי – יו"ר החברה הכלכלית של ראש העין. המינהל מנסה זה כמה שנים למכור את המתחם הגדול שהוזכר לעיל. לפני שנתיים דרש המינהל 200 מיליון שקל, ואף יזם לא הגיש הצעה. אשתקד הוזיל המינהל את מחיר המינימום ל-110 מיליון שקל. או-אז הגיע קובי מימון, הציע 137 מיליון שקל, וזכה. האם הייתה פעילות כלשהי של ינאי בעניין המחיר, בתור מנכ"ל החברה המפתחת? ינאי, וגם בכירי המינהל, אומרים שלא, והכל היה כשורה;

• שר התקשורת משה כחלון (ליכוד);

• יו"ר ועד העובדים של התעשיה האוירית, חבר-הכנסת חיים כץ(ליכוד);

• שר הפנים אליהו ישי. לפני 7 שנים סייע מימון לשס לרכוש את השבועון "יום ליום". באותה תקופה, הצביעו חברי שס בוועדת הכספים של הכנסת נגד חוק שיחייב את חברות הנפט והגז לשלם תמלוגים למדינה. גם מימון וגם אנשי שס אומרים שאין קשר בין הדברים, כי עזרתו של מימון לשבועון החרדי הייתה לגיטימית וחוקית, וכי הח"כים של שס מצביעים באופן ענייני בכל נושא.

• מאיר שמיר, מבעלי תנובה וחברת הנדל"ן דיגל, שמתווכים ערבים מנסים לקנות את שכונת המגורים שלה בירושלים.

• איך אפשר בלי אהוד אולמרט? חבר נוסף של קובי מימון הוא אברהם לבנת, מבעלי קבוצת לבנת, שאולמרט ממלא בה כיום תפקיד בכיר. יש להדגיש, שלא הוזכר ולא נאמר דבר על פעילות לא-חוקית בהקשר זה.

העסק הגדול ביותר של מימון כיום הוא 28% בבעלות על הקידוח הימי מול חיפה, שבו התגלה מאגר גז טבעי השווה עשרות מיליארדי שקלים. הכל חושבים שיצחק תשובה הוא בעל המניות המוביל בחברת הקידוח, אך האמת היא שלתשובה רק 20% ממנה, אבל הוא יודע ואוהב לעשות יחסי ציבור, ואילו מימון שומר כמקובל אצלו על פרופיל נמוך.

מאגר הגז בחיפה הוא הגדול, אך לא היחיד, של מימון בתחום זה. הוא פועל באמצעות חברות נפטא וישראמקו, שלהן מאגר גז טבעי באשקלון, קידוח נפט בשם "זוהר" בדרום הארץ, ובארות נפט וגז בארצות הברית.

מסלול העסקים העיקרי השני של קובי מימון הוא נדל"ן. ב-2006 רכש מימון מקבוצת אגד את השליטה בחברת הנדל"ן נצבא, ששווי נכסיה הוערך באחרונה ב-5.3 מיליארד שקל.הנכסים כוללים את התחנה המרכזית החדשה בתל אביב, תחנות מרכזיות נוספות של אגד, ארבעה מרכזים מסחריים גדולים, שישה בנייני משרדים בתל אביב ובירושלים, 14 בנייני משרדים בצרפת, מחסנים בצרפת ועוד ועוד.

לפני חודשים מספר זכה מימון במכרז של מינהל מקרקעי ישראל, וקנה מתחם בן 700 דונם ליד ראש העין, שעליו הוא מתכנן לבנות 1,100 דירות. מימון וחברותיו שילמו בעד הקרקע 137 מיליון שקל.

מול הקשת הרחבה של חברים וידידים, שרק אחדים מהם נמנו לעיל, יש לקובי מימון שני אנשים שהם בפירוש לא-חברים: עו"ד יצחק מירון, ורואה החשבון חיים רבינוביץ'. ששניהם מכהנים זה שנים כמפרקים של חברת המימון "קווי אשראי", בשליטת יובל רן ואחרים, שנקלעה לקשיים.

מירון ורבינוביץ’ הגישו כבר לפני שנים תביעה בכ-500 מיליון שקל נגד מימון, צוף ואחרים. התביעה אומרת שמימון-צוף רכשו מקווי אשראי, לפני שנים, חברה-בת בשם פספורט, ושילמו בעדה מחיר נמוך מאוד. פספורט הפכה לאחר מכן לחברת חיפושי הנפט י.ו.א.ל., המהוה כיום חלק ממערך החברות של מימון.

בתגובה לתביעה טענו מימון וצוף בין היתר, שהתביעה התיישנה. התברר, שהמפרקים התובעים התקשו מאוד להמציא את כתב התביעה לחיים צוף, המתגורר כאמור רוב הזמן בחו"ל. בית המשפט פסק בזמנו לטובת צוף. עם זאת, פסק באחרונה בית המשפט העליון כי התביעה לא התיישנה, ואפשר להמשיך ולדון בה.

500 מיליון שקל זה סכום גדול מאוד, אפילו בשביל טייקונים.