|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אם חשבנו שעיקר התשובה זה להכות על החזה, לבכות ולמנות את הרשימה השחורה שלנו, אז טעות בידינו. עיקר התשובה הוא להמליך את השם למלך, לפתוח דף חדש בחיינו שבו הרצונות שלנו לא עומדים מול רצון השם
|
|
''כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון'' [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
"אמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות. מלכיות - כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות - כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה, ובמה - בשופר. אמר רבי אבהו: למה תוקעין בשופר של איל? - אמר הקדוש ברוך הוא: תקעו לפני בשופר של איל, כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני" [תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף טז עמוד א].
אנו רואים מהגמרא במסכת ראש השנה שעיקר העבודה בראש השנה מתחלקת לשלושה נושאים - מלכויות, זכרונות ושופרות. ובקיצור - המלכת ה' למלך. מה אנו לא מוצאים לא בגמרא ואף לא בסידור התפילה שלנו בראש השנה? אנו לא מוצאים כלל התעסקות עם החטאים שלנו, אין וידוי בתפילה ואין מזכירים כלל את החטאים, וזה פלא כיצד ביום שבו נאמר "כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון" [גמרא שם] איננו עושים תשובה. האם לא היה כדאי ביום כזה לנסות לתקן משהו?
אז באמת אנו כן עושים תשובה בראש השנה, אלא שאם חשבנו שעיקר התשובה היא להכות על החזה, לבכות ולמנות את הרשימה השחורה שלנו, אז טעות בידינו. עיקר התשובה היא להמליך את ה' למלך, לפתוח דף חדש בחיינו, דף שבו הרצונות שלי לא עומדים מול רצון ה', שבו אני לא מנהל משא-ומתן עם האל, שמור לי ואשמור לך וכדומה.
עיקר עבודת ההתבוננות שלנו מכוונת לנסות ולגלות את רצון ה' מאיתנו, מה ה' אלוהיך רוצה מעימך. בדף החדש אין לנו צער כאשר התוכניות שלנו לא יצאו לפועל, שהרי מי אמר לנו שהן היו נכונות. אז ברוך השם שסידר את העניינים כפי שרצה. השאלה שיהודי אמור לשאול את עצמו תדיר, אינה אסור או מותר, אלא מהו רצון ה'? אומנם מה שאסור אינו רצון ה', אבל לא זו השאלה.
פעם שאלו את הרב קוק, האם יש להעדיף עבודה עברית על פני עבודה של גוי, וענה הרב שבוודאי צריך לקנות מיהודי, ושוב שאלו אותו - הרי רב פלוני אמר שאם יש הפרש במחיר מעל 20% מותר לקנות מהגוי. וענה הרב שאכן צדק אותו רב. אבל אם אתה שואל מה ה' רוצה ממני, התשובה היא לקנות מיהודי.
|
|
עבודת הביטול לגילוי הכוחות
|
|
אבל לי אין אישיות משלי? אין מקום לרצונות שלי? אני צריך למחוק את האני שלי? האם המלכת ה' לא מבטלת את עצמי? חשוב להבין שכשאנו מדברים על מלכו של עולם, אותו מלך גם ברא אותנו, כל אחד עם האישיות המיוחדת שלו, עם הכוחות הייחודיים לו, עם הרצונות שלו. אין בהמלכת ה' למלך אובדן האישיות שלנו, אלא להפך.
דווקא עבודת הביטול אל האינסוף מאפשרת לנו לגלות את כוחותינו המיוחדים, לממש את הסגולה הפנימית שלנו, ה' אינו גורם זר לנו, אלא מקור חיותנו. הוא רוצה יותר מאיתנו את טובתנו, ויודע גם טוב מאיתנו מהי טובתנו, ולכן נתן לנו את התורה.
משל לאדם שבא למכללה וביקש ללמוד כיצד לגדל מטע תפוחים מזן פינק טוב. הוא נכנס ללימודים, למד על קרקעות, הזנה של צמחים, השקיה ועוד, והוא לא היה מרוצה. "אני ביקשתי ללמוד על גידול תפוח פינק, ואתם מלמדים אותי הדרכות כלליות, כיצד יגדל לי התפוח שלי אם אטפל בו כמו צמחים אחרים?". ברור לנו שכל הצמחים צריכים טיפול בסיסי זהה, ועל גבי זה נכנס הטיפול הייחודי לי.
וזה עניין הזכרת זכותו של יצחק אבינו, בעקדה - יצחק המליך את ה' למלך, היה לו ברור שרצון ה' הוא הדבר הכי חשוב בעולם, הוא תיקן את מידת הגבורה.
אנו משתוקקים לגילוי מלכות ה' בארץ, זהו האושר היותר גדול שיכול להיות לנו ולכל העולם. אז נפסיק להשתעבד לכל אלילי העולם, לאגו שלנו, לכסף ולכבוד, לחומריות, ליצר הרע. אז נהיה רק משועבדים לבורא העולם, ומתוך כך לנשמה היקרה שנתן בתוכנו. אז נוכל באמת לבחור בטוב, כי הוא יהיה לנו ברור כשמש. אז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה.
אמנם שומה עלינו גם לתקן את מעשינו השליליים, אבל בראש השנה אנו מתחילים משינוי הראש, שהוא העיקר. יהי רצון שנזכה לשמוע קול שופרו של משיח במהרה בימינו, שופר שימליך את ה' למלך על כל הארץ.
|
|
| תאריך:
|
26/09/2011
|
|
|
עודכן:
|
26/09/2011
|
|
בעז מלט
|
|
עכשיו, אחרי ששמענו את נאומו של אבו מאזן (אבו עבאס), אחרי שאנחנו יודעים שהדוקטור הזה, שחלק מעבודת הדוקטורט שלו הוקדש להכחשת השואה, אנחנו חייבים להתעשת, לקחת נשימה ארוכה ולקבל החלטות אמיצות - לאן פנינו?. האם פנינו למדינה דו-לאומית, שבעוד מאה שנים, אם נתקיים כמובן, לא נתקיים כמדינה יהודית, או שמא פנינו למדינת אפרטייד על גבול הג'נוסייד, כפי שציין מפורשות האבו הזה בהרבה אבו עלי?
|
|
|
|
|
גבי ללוש נולד בקזבלנקה שבמרוקו בשנת 1948 והגיע לעיר דימונה בגיל 13. הצטרף כחבר לתנועת בית"ר ולתנועת החרות ומשנת 1977 לאחר עליית הליכוד לשלטון, מונה לתפקידים ציבוריים שונים, וביניהם מנכ"ל חברת אפרידר לפיתוח אשקלון ומנכ"ל חברת חלמיש - חברה לשיכון, בינוי ושיקום תל אביב-יפו. בשנת 1979 נבחר לכהן כחבר מועצת עיריית דימונה מטעם הליכוד ובמקביל מילא תפקידים שונים בתנועת הליכוד, בהם חבר מרכז, חבר מזכירות וגזבר סיעת " תכלת-לבן" בהסתדרות העובדים. בשנת 1989 נבחר לראשות עיריית דימונה, וכיהן בתפקיד עד 2003.
|
|
|
|
|
את דגל הפסיפס העכשווי נושאת העיר האיטלקית רוונה אשר מקשרת בין יצירות עתיקות והיסטוריות ובין יצירות חדשניות ופורצות דרך. רוונה מייצגת פרדיגמה בפיתוח התפיסה של אמנות הפסיפס לאורך מאות בשנים, ועיטורי הפסיפס על כותלי המונומנטים העתיקים מהמאות ה-5 וה-6 הם עדות מפוארת למקום החשוב שמילא הפסיפס בעברה של העיר 1. גם כיום, לאחר שנים של הפסקה, לפסיפס ברוונה שמור מקום של כבוד, והחל משנות ה-20 של המאה הקודמת החל בעיר תהליך של שיקום ושיחזור הבזיליקות העתיקות.
|
|
|
|
|
ואלה שלוש נקודות המהותיות בנאום אבו-מאזן:
|
|
|
|
|
פרופ' יזהר אופטלקה שהעיר משנתו את השד הרדום, הגורם המקפח כפי שכינה אותו, הביא לשורת טוקבקים חריפים ששיאם מאמר נגד של מתתיהו פרומוביץ, עורך מקומון חרדי בבית שמש, "כמה טוב שיש חרדים לשנוא". אף אני הגבתי למאמרו של פרופ' אופטלקה - "סופה המחריד של המחאה" - אבל לתגובות כאלו מי היה מאמין. מאמר חדש של פרופ' אופטלקה - "חילוני מקופח או אנטישמי?" - גורר את השיח לרמות מעבר לאלה שכיוון הכותב מלכתחילה. לקורא הנאור נהיר כי אין במאמרו הראשון של פרופ' אופטלקה האשמה כנגד המגזר החרדי, אלא קביעה כי בהעדר חלוקת משאבים הוגנת יש מקפח ויש מקופח. ניתוח של החברה הישראלית מבהיר זאת.
|
|
|
|
|
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
