אני גר בגליל ולוקח בטרמפ כול מי שמרים יד ללא הבדל דת גזע ומין. כשאני לוקח ערבים בטרמפ אני משוחח איתם ולומד על סביבתם. בדרך כלל עולים אנשים קשי יום חסרי רכב מהגליל ומהשומרון. לפני כשבועיים הושיט את היד אדם הלבוש בחליפה.
עצרתי, מתברר שהאיש שכן, גר בכפר כאוכב. שאלתי אותו לעיסוקו והוא ענה שהוא עובד במועצה המקומית של הישוב. הוא אמר לי: "נחש מי ראש המועצה?" "דוד שלך", עניתי. "נכון. איך ידעת? אתה מכיר?" "כן ולא", עניתי (כמו
שמעון פרס), "כן מכיר את השיטה ולא מכיר את הדוד שלך". הסברתי לבחור שאצל יהודים על הכנסת קרובי משפחה לעבודה ממשלתית/עירונית יושבים בבית סוהר ושלמרות שהם כבר מעל 60 שנה לומדים מינקות על דמוקרטיה עדיין לא הבינו דבר. זוהי כנראה הסיבה שהרבה רשויות ערביות פועלות עם ניהול ממשלתי (ועדה קרואה) ולא ניהול נבחר דמוקרטית. דוגמה נוספת למשפחתיות היא אחרי הבחירות הדמוקרטיות בעזה בפיקוח האיחוד האירופי, אנשי "פתח" החלו ליפול מגגות של בניינים בני 8 קומות, ובחתונות של אנשי "פתח" חוסלו החתן הכלה ומרבית האורחים שלא רצו מספיק מהר ובזיגזג. הסיבה היחידה הייתה שהם לא היו שייכים למשפחה הנכונה של האחים של "האחים המוסלמים". אנשי "פתח", על משפחותיהם וחמולותיהם, שלא היו צריכים הסבר בכתב מפרופסורים מלומדים או מגנרלים עטורי מדליות, ברחו בפאניקה.
את העובדה הפשוטה הזו, שערבים עדיין תקועים עם המשפחה ולא הגיעו לרמה הפוליטית של היוונים מלפני כ-2000 שנה, לא הפנימו ולא הבינו ראשי המדינה, הצבא, כוחות המודיעין והשב"כ המופלאים שלנו. לא צריך מרגלים, לא צריך משתפי פעולה, פשוט צריך לשוחח עם ערבים טובים ולהקשיב להם, לא לחקור אותם ב"מרתפי הפצצה המתקתקת" אלה לשמוע אותם על כוס קפה או טרמפ.
לא רק ראשי שב"כ, זרועות המודיעין, אלופי צה"ל ומנהיגי דת, כשלו כשל הבנתי בסיסי אלא גם המומחים כמו איתמר רבינוביץ, חבר של רבין לדרך (העלמת מס), ששילם כופר של אלפים על העלמת מס של מיליונים. איתמר רבינוביץ, שעבודת הדוקטורט שלו על סוריה, הוביל מבחינה מקצועית את המהלך להחזרת רמת הגולן לסוריה. האיש ההזוי הזה כתב מספר ספרים על הנושא:" מדינות ערב: תהליכים ובעיות יסוד" (1986), "השלום שחמק" (1991), אשר עוסק ביחסי ישראל-סוריה ואשר זכה בפרס הספר היהודי, "סף השלום ו "האופק המתרחק: ישראל, הערבים והמזרח התיכון 1948-2012". "האופק מתרחק" , "סף השלום", "השלום שחמק" יותר הזוי מזה? שלום עם מי בדיוק? עם אסד עם מתנגדיו עם מי שירצח אותו? אם מנהיג מתנגדיו שירצח בקרוב ע"י בן משפחה אחרת? עם מי בדיוק? רבין ואחריו אולמרט וכנראה נתניהו, לא הבינו דבר במנטליות המשפתית של המזרח התיכון. את העובדות אנו רואים כיום בסוריה, במצרים ובקרוב גם בלבנון ובירדן.
בעצם החלוקה הקולוניאלית בקווים ישרים שחוצים שבטים ומשפחות, שיצרו הבריטים (והצרפתים) במזרח התיכון ובדרום אסיה, מתחילה להתערער והשבטים חוזרים להיות שבטים ומסגרת מלאכותית של המדינה הערבית מתמוססת ובמקומה נבנים קווים חדשים, מתאימים יותר לשבטים.
אני ממליץ לחכות, גם עם זה יקח שנים, עד לשקיעת אבק הקרבות, התיבשות נחלי הדם במזרח התיכון ועד להתיצבותו במסגרת של שבטים, רק אז אפשר יהיה לראות "מי נגד מי" ולעשות "שלום לנצח" כדברי הזוי נוסף בשם מנחם בגין.
תודה לבריטים וברוך בואכם למזרח התיכון החדש (שמעון שומע?)
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
