|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
 |
|
|
|
ציר פילדלפי [צילום: יוסי זמיר/פאש 90] |
|
|
|
|
|
|
אם הייתה הנהגה בישראל, היא הייתה מכוונת ל"מצב סיום" רצוי ונוקטת פעולות בדרך אליו  מכיוון שההנהגה בישראל פוחדת מ"מצב סיום", היא עסוקה אך ורק בשימור והמשך המצב הנוכחי
▪ ▪ ▪
זה שבנימין נתניהו, ראש ממשלת החורבן והטבח, לא רוצה שהמלחמה הזו תיגמר, זה כבר ברור לכל. אמרנו את זה לפני חודשים. וכמו שזה נראה, אנחנו נגיד את זה עוד הרבה חודשים קדימה. ראש ממשלת החורבן מדבר על "ניצחון מוחלט" אבל מתכוון לזה בערך כמו שכולנו מחכים ל"גאולה שלמה" או לביאת המשיח (האמיתי - לא זה המדומה). המלחמה הזו זה הצידוק היחיד שהוא ממציא לעצמו להישארותו בתמונה. אם הייתה הנהגה בישראל, היא הייתה מכוונת ל"מצב סיום" רצוי ונוקטת פעולות בדרך אליו. מכיוון שההנהגה בישראל פוחדת מ"מצב סיום", היא עסוקה אך ורק בשימור והמשך המצב הנוכחי.
|
|
 |
|
|
|
חברון [צילום: משה מילנר/לע"מ] |
|
|
|
|
|
|
בשנת 1929, במהלך מאורעות תרפ"ט (1929), הרבה לפני "הכיבוש", נשים וילדות יהודיות רבות נאנסו על-ידי הפורעים הערבים
▪ ▪ ▪
אם אתם חושבים שהשימוש של האויב הערבי באונס כנשק מלחמה החל רק ב-7 באוקטובר, אז אתם פשוט לא יודעים היסטוריה.
|
|
 |
|
|
|
חליוה. נפתחה מלחמה [צילום: תומר נויברג/פלאש 90] |
|
|
|
|
|
|
בי' בתשרי פרצה מלחמה יום הכיפורים בכ"ב בתשרי שמחת תורה פרצה מלחמת חרבות ברזל בי"ד בניסן, ערב פסח כמה שעות לפני ליל הסדר הכריז צה"ל בתזמון נדיר אשר רק צבא האויב וארגון החמאס היו טובים ממנו, על מלחמת י' ב י' עם פרסום מכתב ההתפטרות של האלוף אהרון חליווה
▪ ▪ ▪
200 ימים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, יצא אל האקרנים מכתב ההתפטרות של האלוף אהרן חליווה, ראש אמ"ן. האם הדמעות הניגרות מהמכתב הן דמעות אמת? האם הן דמעות תנין? התשובה היא שלא נדע לעולם. מה שאנו כן יודעים, או מה שאנו סבורים שאנו יודעים, הוא העובדה שהסנגוריה הצבאית גייסה למילואים עורכי דין צמרת, לצורך סיוע לבכירי צה"ל בהכנה לתחקירים, ולכן אין זה מן הנמנע שהמכתב הזה כבר טבול בעצות עורך או עורכת דין.
|
|
 |
|
|
|
שיקלי. לא מפתיע [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90] |
|
|
|
|
|
|
במערכה ההיברידית בין ישראל לבין אירן זאת כבר הצליחה בהיבט הפסיכולוגי והכניסה את הציבור הישראלי, שנמצא חצי שנה במתחים, ללחץ נפשי ללא תקדים הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקשורת מחמירה את המצב
▪ ▪ ▪
לא עברו כמה שעות מאותם רגעים היסטוריים של נחת רוח שלא לדבר על הקלה ציבורית אדירה לאחר שצה"ל מחק את אות קין ממצחו וסומק הופיע בלחייו כדי שנשמע כמה מן הפיות הגדולים והמעווותים בתגובה להצלחת צה"ל בסיקול התקפה רבתי של אירן נגד ישראל. השר איתמר בן-גביר כתב בחשבון ה-X שלו ש"עכשיו חייבים התקפה מוחצת". ולא זו בלבד אלא לאחר התגובה הישראלית נגד אירן הביריון הזה זלזל בפעולה, חרף ההוראה של ראש המשלה שלא להתבטא בנושא. האיש הזה מתגרה בראש וראשונה בממשלה ובעיקר בראש הממשלה וזה מנגב את הפה ואומר כי זאת לא יריקה אלא גשם.
|
|
 |
|
|
|
סיפור עצוב [צילום: מתוך חשבון ה-X של ביידן] |
|
|
|
|
|
|
לאחר שהצילום התפרסם ברחבי תבל, התחזקה בנו הסברה כי הצמדתה של אביגיל לחזהו של הנשיא ג'ו - הבטיחה לו את הזכייה בכהונה שניה של נשיאות
▪ ▪ ▪
הימים האחרונים של חול המועד וחג שביעי של פסח חלפו והותירו בנו תמיהה: בעמודים הראשונים על העיתונים נדפסו הצילומים הצבעוניים של הנשיא ג'ו והוא חובק אל חזהו את הילדה הישראלית אביגיל, בת ארבע. נדמה לנו כי החמצנו יחוס פרשנות מתבקשת לצילום זה, חסר תקדים. ההחלטה של הנשיא ג'ו להתייצב עם אביגיל החבוקה מול המצלמות הייתה הפגנת פתיחות, גילוי של אנושיות ואפילו ביטוי למדינאות נבונה.
|
|
 |
|
|
|
טרם הושגו מטרות המלחמה [צילום: דובר צה''ל] |
|
|
|
|
|
|
רוב הפרשנים הצבאיים תומכים עתה בתוכנית המטכ"ל להיכנס לרפיח, להרוג כמה מאות מחבלים ואז לצאת ממנה, אפילו שדרך פעולה זו כבר נכשלה כישלון חרוץ בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל הדעות והרצונות של הפיקוד הבכיר, בלי שתושמע אפילו מילה אחת של ביקורת, אין באמת צורך בפרשנים צבאיים שמשמשים בפועל כפרשנים מדיניים, כך שעדיף להעביר את הטלוויזיה ל.. מיוט.
▪ ▪ ▪
בערב שבת שוב ישבו הפרשנים הצבאיים באולפני החדשות ופירשו עבור הציבור את הקורה במלחמה. וגם בערב שבת, כמו בכל ערב מאז תחילת המערכה, הפרשנים הצבאיים לא אמרו מילה של ביקורת על האסטרטגיה הצבאית הכושלת של הרמטכ"ל והמטכ"ל, שלא השיגה אף אחת ממטרות המלחמה שנקבעו.
|
|
 |
|
|
|
מפגינים, מאשימים את נתניהו [צילום: מרים אלסטר/]פלאש 90] |
|
|
|
|
|
|
האשמת נתניהו כאילו הוא זה שמונע עסקה, היא עלילה מרושעת המופצת על-ידי מתנגדי נתניהו אשר שכחו מי האויב אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמידה על כך שתהיה עסקה כוללת ומלאה, שעבורה - ועבורה בלבד - ניתן לשלם במטבע של הפסקת הלחימה
▪ ▪ ▪
ישראל, המדינה המוכה והחבולה מאז פרוץ מלחמת שמחת תורה ב-7 באוקטובר 2023, מנהלת מלחמה בכמה וכמה חזיתות. אחת קשה מרעותה. השבועות הראשונים של המלחמה, כאשר ההלם היה עדיין בשיאו, התאפיינו בגילויי אחדות, לרבות הקמת ממשלת חירום לאומית. כעבור חודשים מעטים, ההלם שכך, ועם ישראל חזר לסורו, ל-6 באוקטובר:
|
|
 |
|
|
|
הכשל העיקרי - גיבוי [צילום: AP] |
|
|
|
|
|
|
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום
▪ ▪ ▪
כולנו מכירים את המצב בו רכשנו מערכת אבטחה נהדרת לבית: מצלמות אבטחה, חיישני תנועה, מכשירי זיהוי ביומטרי, וקוד כניסה שצריך להקיש כדי לפתוח את שער הבית. אלא, שכל פעם ששליח מחייג אנחנו נותנים לשליח את הקוד, עד כדי כך שבאמת הקוד הזה לא שווה כלום.
|
|
 |
|
|
|
התפרעויות בהפגנה לשחרור חטופים [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90] |
|
|
|
|
|
|
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפיח, ומתמוגג הרוצח הזה נהנה למראה הפגנות הזעם והכאב בישראל, השסע שחוזר על עצמו, ומן הגל האנטישמי הגואה ברחבי תבל, במיוחד בקמפוסים האמריקניים
▪ ▪ ▪
מצאתי עצמי בתוך המהומה בדרך בגין, מול הקריה בתל אביב. קריאות מחרישות אוזניים בקעו מגרונות ניחרים, מרמקולים ומתופים. מפעם לפעם התירו השוטרים למפגינים לחסום את הכביש. לפתע חשתי בטפיחה על כתפי. הסבתי מבטי ימינה וראיתי בהפתעה חבר מילדות, ששנים לא נפגשנו. הוא זיהה אותי ומיד הביע תמיהתו: "יוסי, מה אתה עושה כאן? אני מצלם אותך ואלשין עליך לחבריך"...
|
|
|
מצד אחד, התביעה בבית הדין תשאף לפעול ככל האפשר בשיתוף פעולה עם הרשויות במדינה כדי שימלאו את חובתן (וכך ליישם את עקרון המשלימות). מצד שני ובמקביל, התביעה בבית הדין תישאר ערה לסמכותה לאכוף בעצמאות ובלי משוא פנים את העבירות
▪ ▪ ▪
משרד התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבינלאומי פרסם לראשונה מדיניות בנוגע לעקרון המשלימוּת ולשיתוף פעולה בין התביעה בבית הדין למדינות. עקרון המשלימות קובע שבית הדין לא ידון במקרים שרשויות המדינה טיפלו בהם כראוי. התביעה הכריזה כעת על גישה "דו-מסלולית" לסוגיה. מצד אחד, התביעה בבית הדין תשאף לפעול ככל האפשר בשיתוף פעולה עם הרשויות במדינה כדי שימלאו את חובתן (וכך ליישם את עקרון המשלימות). מצד שני ובמקביל, התביעה בבית הדין תישאר ערה לסמכותה לאכוף בעצמאות ובלי משוא פנים את העבירות שקבועות בחוקת רומא.
|
|
|
