בכירה במשרד המשפטים תובעת 200,000 שקל בשל התעלמות מתלונות התעמרות

משרד המשפטים מעכב במשך קרוב לשנה את בירורן של שתי תלונות חמורות על התעמרות והתנכלות באפוטרופוס הכללי, תוך הפרת הוראות התקשי"ר ועצירת הטיפול בעקבות "הוראה מגבוה". מנהלת המחלקה המשפטית ביחידת החילוט באפוטרופוס הכללי רבקה יעל בוקר-יוסף מעלה טענות אלה בתביעה שהגישה (יום ב', 09.11.26) לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.

בוקר-יוסף מבקשת מבית הדין במסגרת ההליך (סע"ש), באמצעות באות כוחה עורכות הדין נעמי לנדאו ואלינה קיזין, להוציא צו עשה דחוף המורה למדינת ישראל ולהנהלת משרד המשפטים להשלים את בירור תלונותיה ולמסור לה החלטה מנומקת בכתב בתוך 30 ימים. לנדאו וקיזין מבקשות לחייב את המדינה לשלם לבוקר-יוסף פיצוי בסך 200,000 שקל בגין עוגמת נפש עקב המחדל המתמשך בבירור התלונות, ולקבוע מועדים מקוצרים להגשת כתב הגנה ולדיון מזורז. המדינה מיוצגת בהליך באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), בעוד מנהלת יחידת החילוט באפוטרופוס הכללי דנה נאמן, שנגדה הוגשו התלונות, אינה צד פורמלי לתביעה.

רקע מקצועי ומעבר מהתעמרות להתנכלות

כתב התביעה מפרט כי בוקר-יוסף היא עורכת דין ותיקה בשירות המדינה ששימשה כ-14 שנים כתובעת פלילית באגף המכס ומע"מ ברשות המיסים, עברה ליחידת החילוט ב-01.11.18, וזכתה ב-30.10.19 במכרז מס' 72972 לתפקיד ממונה משפטית ומנהלת המחלקה המשפטית ביחידה. בוקר-יוסף ניהלה את צוות עורכי הדין, ניתבה תיקים, אישרה עמדות משפטיות, ייצגה את היחידה בפורומים רוחביים עם בכירי הפרקליטות והמשטרה וזכתה להצטיינות ולדרגה אישית. נאמן עצמה שיבחה אותה בסיכום הערכת העובד לשנת 2020 שנחתם ב-08.02.21, וכתבה כי "ניצני ניהולה מתחילים לשאת פרות בתוצרי המחלקה, לכידות חברתית של העובדים וביסוס מעמדה של יעל כסמכות ניהולית ומקצועית".

לטענת בוקר-יוסף, התנהלותה של נאמן החריפה מאוד במהלך שנת 2025 וכללה דפוסי פגיעה שיטתיים כלפיה וכלפי עובדים נוספים ביחידה. האירוע שהוגדר בתביעה בתור "נקודת השבר" התרחש ב-07.08.25, לאחר שבוקר-יוסף ויתרה על ליווי בעלה לבדיקה רפואית משמעותית כדי לסייע לנאמן, וספגה ממנה באותו יום התקף זעם שלווה בביקורת פוגענית במישור המקצועי, הניהולי והאישי. בוקר-יוסף הודיעה כי לא תסכים ליחס כזה וסיימה את יום העבודה, וממועד זה החלה לטענתה התנכלות גלויה ושיטתית כלפיה.

כתב התביעה מפרט שורת אירועי התעמרות, התנכלות ופגיעה במינהל התקין המיוחסים לנאמן:

• גיוס לצרכים אישיים וכספיים: בוקר-יוסף טוענת כי נאמן גייסה אותה באינטנסיביות החל מיולי 2025 להבטחת המשך כהונתה בראשות היחידה המורחבת, הביאה להשתתפותה מכיסה הפרטי בסך 1,500 שקל בעלות ייעוץ שנועד לשמש את נאמן, ניסתה לשדלה לרכוש מינוי לאפליקציה להעברת הקלטות, ופנתה אליה כדי לנצל את קשרי משפחתה להשפעה על שר המשפטים - פניות שאותן בוקר-יוסף דחתה.

• שידול לכדורים ממריצים וזמינות קיצונית: כתב התביעה מייחס לנאמן ניסיון שידול מיום 03.07.25 ליטול כדורים ממריצים לצורך הארכת שעות העבודה, לצד דרישות זמינות בלילות, בסופי שבוע, בחופשות ובמחלה תחת לחץ להפגנת "מחויבות", "נאמנות" ו"הקרבה", ותגובות תוקפניות בסגנון "חקירה נגדית" בפורומים פומביים.

• מידור וריקון התפקיד מתוכן: נאמן פתחה כבר בערב 07.08.25 קבוצת ווטצאפ נפרדת עם חלק מעובדי המחלקה תחת השם "קבוצת האלופים" מאחורי גבה של בוקר-יוסף, שללה ממנה בפועל את סמכות ניתוב התיקים, ביטלה תשע פגישות עבודה שבועיות ברצף החל ב-08.12.25 - לרבות הודעת ביטול בשעה 04:07 לפנות בוקר - והדירה אותה ב-08.01.26 מייצוג היחידה בצוות הקריפטו של המטה לאכיפה כלכלית בפרקליטות.

• לחץ נגד שירות מילואים והסתרת מידע: בוקר-יוסף טוענת כי נאמן הפעילה לחץ על רואה החשבון ביחידת החילוט יהונתן שקלים להפסיק את התנדבותו לשירות מילואים והציגה זאת כשיקול לחובתו בתקופת הניסיון, שידלה את בוקר-יוסף שלא לחשוף בפני לשכת המנכ"ל את מקורו האמיתי של מסמך, הורתה על קשר חשאי עם גורם חיצוני בניגוד להנחיית האפוטרופוס הכללי, ותחקרה עובדים לאיתור מקור התלונות נגדה.

בוקר-יוסף פנתה תחילה בעל פה לסגנית האפוטרופוס הכללי ליז מונטיליו-ברלב ב-03.09.25 ולסגנית האמרכלית שלומית נוי, שמסרה לה ב-17.09.25 במסרון כי "הנושא בטיפול מתקדם. מקווה שתרגישו את השינוי בקרוב...". בוקר-יוסף הגישה ב-01.12.25 תלונה רשמית בכתב לפי סעיף 03.451(א) לתקשי"ר לאחר שפגישות עם הנהלת האפוטרופוס הכללי ושיחות עם עובדי היחידה באוקטובר 2025 לא הובילו לשינוי, ומונטיליו-ברלב העבירה את התלונה באותו יום לסמנכ"לית ההון האנושי במשרד המשפטים.

לטענת בוקר-יוסף, נאמן גילתה בתוך ימים ספורים - בעת שבוקר-יוסף שהתה בחופשת מחלה - כי היא המתלוננת, הגיעה למשרד "בסערה", התנצלה בפני עובדים על שחקרה אותם בדבר זהות המתלונן וטענה בפניהם כי היא עצמה קורבן להתעללות. הפגיעה בבוקר-יוסף החריפה מאותו שלב: עובדת הכפופה לה הועברה ב-02.02.26 לכפיפות ישירה של נאמן, משימותיה הועברו לכפיפיה בלא ידיעתה, ועובדת אחרת פנתה אליה ב-04.02.26 בבקשת סיוע מקצועי בחשאי מחשש לפנות אליה בגלוי. סיכום פגישה רשמי עם האפוטרופוס הכללי מיום 23.06.26 תיעד כי תחומי אחריות מרכזיים נשללו מבוקר-יוסף, והיא חווה "בידוד ארגוני" ו"רידוד" של תפקידה עד כי "סדר יומה כמעט ריק".

עצירת הטיפול בעקבות "הוראה מגבוה" והפרת התקשי"ר

פרק 03.45 לתקשי"ר מחייב לסיים בירור תלונה על התנהגות פוגענית בתוך 30 ימי עבודה, ומאפשר הארכה במקרים חריגים בלבד תוך עידכון המתלונן וקביעת תאריך יעד. סמנכ"לית ההון האנושי לשעבר במשרד המשפטים ירדנה תורג'מן מסרה לבוקר-יוסף ב-31.12.25 כי מדובר בתלונה "חמורה מאוד" שהועברה לנציבות שירות המדינה, הבטיחה למצות את הבירור עד סוף ינואר ואישרה את העברתה הזמנית ללשכת באר שבע "תוך ימים בודדים". הבטחות אלה לא קוימו, ותורג'מן השיבה לה ב-29.01.26 כי "הברור בתלונה טרם הסתיים, לאור סיום תפקידי, המשך הטיפול יעבור למחליפתי". לנדאו וקיזין הגישו ב-15.02.26 תלונה שנייה לממונה על תחום המשמעת באגף ההון האנושי שירה דוד, בהעתק לנציבות שירות המדינה ולמנכ"ל המשרד, ונציגת הלשכה המשפטית במשרד המשפטים נועה חוטר השיבה ב-18.02.26 כי מענה יועבר "בהקדם" - מענה שלא נשלח מעולם.

סמנכ"לית ההון האנושי במשרד המשפטים אפרת לוי רוזנברג זימנה את בוקר-יוסף ב-19.05.26 לשיחה לאחר שנמסר לה כי "הבירור הסתיים", והתחייבה בפגישתן מיום 01.06.26 למסור החלטה בתוך שבעה ימים מהשיחה עם נאמן. לפי כתב התביעה, כאשר בוקר-יוסף תהתה בפני דוד מדוע פניותיה בעבר נותרו ללא מענה, דוד גילתה לה כי הפסקת המענה נבעה מ"הוראה מגבוה" לחדול מלעסוק בתלונותיה. דוד הבטיחה ב-03.06.26 בהודעה קולית כי "אנחנו לא נאחר יותר משבוע עד התשובה", אך הודיעה דקות לאחר מכן כי לוי רוזנברג אינה מאשרת לקבוע מועד להחלטה. לוי רוזנברג חזרה בה ב-21.06.26 מהמצג שהבירור הסתיים, הורתה לבוקר-יוסף להגיש מחדש תיעוד עובדתי וכמותי מלא בתוך שבעה ימים ברמיזה כי מדובר ב"יחסים קרובים" שעלו על שרטון, ובוקר-יוסף הגישה בעודה בחופשת מחלה שלושה כרכי נספחים.

הנהלת האפוטרופוס הכללי העבירה את בוקר-יוסף ב-01.07.26 באופן זמני לכפיפות המשנה לאפוטרופוס הכללי גלי גרוס, צעד שהותיר אותה לטענתה ללא תפקיד מוגדר, ללא שיוך ליחידה מקצועית וללא סמכויות ניהול. פניית לנדאו וקיזין מיום 15.07.26 למבקר המדינה ונציב תלונות הציבור נסגרה ב-22.07.26 בנימוק שהמבקר היוצא סיים את כהונתו וטרם מונה מבקר תחתיו, ופנייה מיום 15.06.26 למערך החוסן הנפשי במשרד לא נענתה. הסגנית הבכירה ליועצת המשפטית במשרד המשפטים יעל טייב הודיעה ב-21.07.26 כי המשך הבירור הועבר לביקורת הפנימית להשלמה "בתוך כחודש ימים", ובוקר-יוסף נפגשה ב-17.08.26 עם הגורם המברר מטעם הביקורת הפנימית יוני רובין והעבירה לו ב-27.08.26 חומרים משלימים, אך מאז פניית לנדאו וקיזין ב-03.09.26 שוררת דממה מוחלטת.

המחיר הבריאותי והכשל המשפטי בטיפול המשרד

בוקר-יוסף טוענת במישור המשפטי כי העברת התלונה לביקורת הפנימית לאחר למעלה משבעה חודשים אינה מוכרת בפרק 03.45 לתקשי"ר ואינה מחליפה את חובת ההכרעה האישית בתלונתה. לטענתה, משעה שהתלונה השנייה הופנתה נגד מחדלי אגף ההון האנושי עצמו ולנוכח הגילוי על "הוראה מגבוה", המשרד חייב היה להעביר את הטיפול למינהל הסגל הבכיר ולהיוועץ באגף המשמעת בנציבות שירות המדינה - שלמרות שעודכנה בתלונות כבר בדצמבר 2025 ובפברואר שקטה על שמריה. כתב התביעה מציין כי המדינה הפרה את חובות תום הלב המוגברות והחובה לפעול במהירות הראויה, וכי חומרת המחדל כפולה מאחר שהמעורבים הם בכירי משרד המשפטים האמונים על שלטון החוק.

התמשכות ההליך גבתה מבוקר-יוסף מחיר בריאותי כבד שהתבטא ב-72 ימי מחלה בין 07.08.25 ל-19.07.26, ובהם 51 ימים ב-11 תקופות נפרדות שהתרכזו סביב צומתי העיכוב בטיפול בתלונותיה. דוח מאזן המחלה של המשרד מעלה כי עד 04.11.26 נוכו מצבירתה 50.5 ימי מחלה - למעלה מפי אחד וחצי מהמכסה השנתית העומדת על 30 ימים - ויתרתה צנחה מ-98.18 ימים ל-47.68 ימים. בוקר-יוסף מבקשת לחייב את המשרד למסור לה בתוך שבעה ימים גם את תגובת נאמן לתלונות ואת סיכומי השיחות שנערכו עימה ב-31.12.25 וב-01.06.26, ושומרת על זכותה לתבוע בעתיד בגין עצם ההתעמרות וההתנכלות ונזקי הגוף והממון. כתב הגנה טרם הוגש.

פרטי ההליך המשפטי

ערכאה: בית הדין האזורי לעבודה בירושלים
הליך: סע"ש (כתב תביעה מיום 09.11.26)
צדדים: התובעת: עו"ד רבקה יעל בוקר-יוסף (ע"י ב"כ עוה"ד נעמי לנדאו ואלינה קיזין ממשרד נעמי לנדאו ושות'); הנתבעת: מדינת ישראל - משרד המשפטים, האפוטרופוס הכללי (ע"י פרקליטות מחוז ירושלים - אזרחי)