מספר החוקרים הזרים שהשתתפו במחקרי בתר-דוקטורט באוניברסיטאות בישראל ירד בשנת 2025 ב-11.6%, בהמשך לירידה של 10.1% שנרשמה בשנת 2024. כך עולה מנתונים שפרסמה (יום ד', 11.11.26) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בשנתיים האחרונות נרשמה ירידה רצופה במספר החוקרים הזרים בישראל, בעוד שמספר החוקרים הישראלים באוניברסיטאות השונות דווקא עלה.
לפי הנתונים, בשנת 2025 עסקו במחקרי בתר-דוקטורט בשמונה האוניברסיטאות בישראל 3,115 בעלי תואר שלישי, מהם 1,449 חוקרים זרים ו-1,666 ישראלים. החוקרים הזרים היוו 46.5% מכלל החוקרים, לעומת 53.5% ישראלים.
בסך-הכל ירד מספר החוקרים בבתר-דוקטורט ב-60 לעומת 2024, אז עמד מספרם על 3,175. מאחורי הירידה הכוללת מסתתרות שתי מגמות מנוגדות: מספר החוקרים הזרים ירד ב-190, ואילו מספר החוקרים הישראלים גדל ב-130, עלייה של 8.5%.
הירידה במספר החוקרים הזרים ניכרת במיוחד בהשוואה לשנת 2022, שבה השתתפו במחקרי בתר-דוקטורט בישראל 1,964 חוקרים זרים. בתוך שלוש שנים ירד מספרם ל-1,449, צמצום של כ-26.2%.
נתוני הלמ"ס אינם מצביעים על הסיבות לירידה במספר החוקרים הזרים, ולכן לא ניתן לקבוע על סמכם אם היא נובעת מהמצב הביטחוני, משינויים במימון המחקר, מהחלטות של מוסדות אקדמיים או מגורמים אחרים. עם זאת, סביר להניח שלסערה הפוליטית של הרפורמה המשפטית, שליוותה את שנת 2023 מתחילתה, והמלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר באותה שנה, גרמו לחוקרים רבים להירתע מלהגיע למוסדות מחקר בישראל.
יותר ממחצית החוקרים הזרים מגיעים מהודו
החוקרים הזרים שהשתתפו במחקרי בתר-דוקטורט בישראל בשנת 2025 הגיעו מ-73 מדינות. הודו הייתה מדינת המוצא הבולטת ביותר, עם 52% מכלל החוקרים הזרים. אחריה ניצבו סין עם 8.9%, גרמניה עם 6.1%, ארצות הברית עם 3.7%, איטליה עם 3.4%, צרפת עם 2.9% ורוסיה עם 2.8%.
הנתונים מלמדים על משקלה המרכזי של הודו בקרב החוקרים הזרים באוניברסיטאות בישראל. יותר ממחצית החוקרים הזרים הגיעו ממנה, ושיעורם היה גבוה בהרבה משיעור החוקרים שהגיעו מכל מדינה אחרת בנפרד.
התחום שבו נרשם שיעור החוקרים הזרים הגבוה ביותר היה המדעים הפיזיקליים, שבהם 73% מהחוקרים היו זרים. במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב עמד שיעורם על 59%, בהנדסה ואדריכלות על 57.7%, בחקלאות על 50.4% ובמדעים הביולוגיים על 48.4%.
לעומת זאת, בתחומי השפות, הספרויות והלימודים האזוריים עמד שיעור החוקרים הזרים על 1% בלבד. באומנות ובאומנות שימושית הוא הגיע ל-11.1%, ובעסקים ומדעי הניהול ל-13.8%.
מבחינת החלוקה לתחומי מחקר, 55.2% מכלל מחקרי הבתר-דוקטורט בישראל נערכו במדעי הטבע. המדעים הביולוגיים היוו 27.6% מכלל המחקרים, המדעים הפיזיקליים 20.2%, ומתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב 7.4%.
|
אוניברסיטת אריאל מובילה בשיעור החוקרים הזרים
|
|
|
|
|
|
|
|
האוניברסיטה העברית בירושלים הייתה המוסד שבו השתתף המספר הגדול ביותר של חוקרים בבתר-דוקטורט, עם 24.7% מכלל החוקרים בישראל. במקום השני ניצב מכון ויצמן למדע עם 16.4%, ואחריו אוניברסיטת בן-גוריון עם 13.9%.
אוניברסיטת תל אביב והטכניון החזיקו כל אחד בנתח של 11.7% מכלל החוקרים, אוניברסיטת בר-אילן ב-11.5%, אוניברסיטת חיפה ב-6.7% ואוניברסיטת אריאל ב-3.4%.
אלא שהחלוקה לפי שיעור החוקרים הזרים מציגה תמונה שונה. אוניברסיטת אריאל הובילה עם 66.4% חוקרים זרים מכלל חוקרי הבתר-דוקטורט שלה. אחריה ניצבו הטכניון עם 59.7% ומכון ויצמן עם 58.3%.
באוניברסיטת תל אביב עמד שיעור החוקרים הזרים על 49.6%, באוניברסיטה העברית על 43%, באוניברסיטת בן-גוריון על 40.3%, באוניברסיטת בר-אילן על 34.6% ובאוניברסיטת חיפה על 25.4% בלבד.
לפי הלמ"ס, ההבדלים בין המוסדות קשורים גם למאפייני הפעילות האקדמית שלהם. בחלק מהאוניברסיטאות מתקיימים מחקרים במגוון רחב של תחומים, בעוד שמוסדות אחרים מתמחים בתחומי מחקר מסוימים. באוניברסיטה העברית, למשל, פעלו חוקרי בתר-דוקטורט בכל 13 תחומי המחקר שנבחנו בחלוקה המוסדית, בעוד שבמכון ויצמן פעלו חוקרים בארבעה תחומים בלבד.
נתון נוסף שעולה מהסקירה הוא ההבדל בין גברים לנשים. בקרב החוקרים הישראלים היה מספר הנשים גבוה ממספר הגברים: 894 חוקרות לעומת 772 חוקרים. בקרב הזרים התמונה הייתה הפוכה, עם 1,033 גברים לעומת 416 נשים.
הגיל החציוני של חוקרי הבתר-דוקטורט הישראלים עמד על 39, ללא הבדל בין גברים לנשים.
כמו-כן, 67.9% מכלל החוקרים שהשתתפו במחקרי בתר-דוקטורט בישראל, ישראלים וזרים יחד, קיבלו את התואר השלישי שלהם במוסד אקדמי בחו"ל. במדעים הפיזיקליים הגיע שיעורם ל-87.1%, ובמתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב ל-76.4%.
בארצות הברית מספר החוקרים גדל
הסקירה שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כוללת גם השוואה לנתוני המחקר בארצות הברית, המבוססת על סקר אמריקני משנת 2024.
לפי הנתונים, מספר המינויים למשרות בתר-דוקטורט בארצות הברית בתחומי המדע, ההנדסה והבריאות גדל מ-43,115 בשנת 2000 ל-69,877 בשנת 2024, עלייה של יותר מ-62%.
בשנת 2024 גדל מספר המינויים של חוקרים המחזיקים באשרות שהייה זמניות בארצות הברית ב-6.8%, ל-40,746.
הנתונים מצביעים גם על הבדל בהרכב החוקרים: בשנת 2024 היו בעלי אשרות שהייה זמניות 58.3% ממחזיקי המינויים למשרות בתר-דוקטורט בארצות הברית, לעומת שיעור של 51.6% חוקרים זרים בישראל באותה שנה. עם זאת, מדובר בנתונים המבוססים על הגדרות ואוכלוסיות מחקר שאינן זהות לחלוטין.
הלמ"ס מסבירה כי לנתוני הבתר-דוקטורט חשיבות בהערכת מעמדם של מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל כמוסדות מחקר, וכן בחישוב היקף כוח האדם העוסק במחקר ובפיתוח.
מחקר בתר-דוקטורט הוא תקופת מחקר והשתלמות של בעלי תואר שלישי, בדרך כלל בשנים הראשונות לאחר קבלת הדוקטורט, ולעיתים קרובות במוסד אקדמי אחר מזה שבו הוענק התואר. החוקרים מקבלים מלגות הממומנות מתקציבי אוניברסיטאות, קרנות מחקר ומקורות נוספים, שנועדו לאפשר להם להתמסר לפעילות המחקרית.
הנתונים פורסמו על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, במימון ובשיתוף המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. הם מתייחסים לחוקרים שקיבלו מלגות בתר-דוקטורט באוניברסיטאות בישראל בשנת 2025, ואינם כוללים בהכרח את כל בעלי התואר השלישי העוסקים במחקר בישראל.
|
|
| תאריך: |
12/11/2026
|
|
|
עודכן: |
12/11/2026
|
|
|
תפוס כינוי יחודי
החלטה לבצע פעולת גמול בכפר קיבּיָה ממזרח לבית נבּאללה במרחק שני קילומטרים מגבול ישראל 
