מה גובה הפיצוי?

יהודית קאניאס מאור עקיבא יצאה בחודש יולי אשתקד לטיול אתגרי בהרי ההימאליה. לטענתה, בדרך להרים סבלה מחוסר חמצן ומצבה התדרדר. "המדריך הבטיח שבכל ג'יפ יהיה מיכל חמצן לאלה שסובלים ממחלת הגבהים".

כשקניאס הזדקקה לחמצן, התחוור שבג'יפ שני מיכלי חמצן קטנים, "שלא הספיקו לנשים שהרגישו רע. למחרת פוניתי עם 5 חברות בחזרה לעיר LEH".

קניאס תבעה בינואר השנה את מארגנת הטיול חברת אקסטריפ בע"מ מתל אביב בבית המשפט לתביעות קטנות בעיר בסכום של 9,154 שקל.

לטענתה, לאחר שהובהלה לבית חולים, הסתבר שרמת החמצן בדמה ירדה ל- 58 אחוז. "אושפזתי יומיים בבית חולים וחוברתי לחמצן".

לדברי קאניאס, הוצע לה לוותר על הרי ההימלאיה ולטוס לניו דלהי. אלא שקניאס הלינה שהטיול בניו דלהי, הסתכם בסיור מזורז בן 6 שעות. "הייתי בעיר ארבעה ימים ובמרביתם נותרתי בודדה במלון".

קאניאס התרעמה ששילמה תמורת הטיול להימלאיה 2,650 דולר, "ולא רק שלא היה לי טיול אלא ששילמתי עבורו יותר ממי שהשתתף".

בכתב ההגנה טענה חברת אקסטריפ שמטיילים רגישים עלולים ללקות במהלך טיול להרי ההימלאיה במחלת גבהים. "לפני הנסיעה המשתתפים נתבקשו לפנות לרופא לקבלת חיסונים ותרופות למחלת גבהים, וחויבו לצאת עם פוליסת ביטוח".

לטענת הנתבעת, היא אינה יכולה לבדוק את רגישות המטיילים למחלת הגבהים, וכל שנותר לה הוא להחזיק מספר מוגבל של מיכלי חמצן לנוחיותם. "כשהתגלו סימפטומים למחלת הגבהים של התובעת פעלנו באופן המיטבי והפנינו אותה לקבלת טיפול בהודו. למרבה הצער מצבה לא אפשר את החזרתה לטיול".

לדברי הנתבעת, מאחר שמדובר בטיול אתגרי התובעת היתה צריכה לקחת בחשבון שעקב מגבלותיה לא תסיים אותו. "לא ניתן להטיל חבות על הנתבעת בגין רגישותה הספציפית של התובעת".

בסופו של דבר הצדדים חתמו על הסדר גישור לפיו הנתבעת תשלם לתובעת 395 דולר ותעניק לה זיכוי בשווי 400 דולר לאחד מטיוליה. השופטת אביגיל כהן העניקה להסדר הגישור תוקף של פסק דין.

הליך גישור אינו פופולארי בבית המשפט לתביעות קטנות. למגשר אין סמכות להכריע בסכסוך בין בעלי הדין והוא רשאי להיפגש עימם במטרה לעודדם להגיע להסדר - סעיף 79ג (א) לחוק בתי המשפט.

אם בעל דין מתנגד להליך גישור התיק חוזר לבית המשפט, ויתקיים במועדו. הליך הגישור אינו כרוך בתשלום.