קצב הגידול השנתי באשראי לסקטור העסקי נותר גבוה, ועמד במחצית הראשונה של שנת 2006 על 11%, בדומה לקצב בשנת 2005. כך נמסר היום (יום א', 27.8.06) מבנק ישראל. קצב הגידול באשראי לסקטור העסקי בשנה וחצי האחרונות גבוה באופן משמעותי מקצבי הגידול שנרשמו באשראי זה בשלוש השנים שלפני כן (0%-3%), וגבוה גם מקצב צמיחת התוצר העסקי, העומד על 7%. בנק ישראל מתריע, כי המשך הגידול המהיר באשראי לסקטור העסקי, באופן שאינו תואם את התרחבות הפעילות הריאלית במשק, אינו עולה בקנה אחד עם שמירת היציבות הפיננסית.
מתחום היציבות הפיננסית נמסר עוד, כי הגידול באשראי לסקטור העסקי במחצית הראשונה של 2006, כמו בארבע השנים הקודמות, נבע ממקורות חוץ-בנקאיים, בעוד האשראי הבנקאי המשיך גם במחצית זו להתכווץ. שתי מגמות אלה משתקפות בהמשך מגמת הירידה בחלקם של הבנקים באשראי לסקטור העסקי, שהגיע ביוני 2006 לכ- 57% בלבד, לעומת כ- 77% בסוף שנת 2001 ו- 61% בסוף 2005.
חלק גדול מתוספת האשראי החוץ-בנקאי לסקטור העסקי הגיעה במחצית זו, בניגוד לשנים הקודמות, כאשראי ישיר מחו"ל (רובו מהנפקת אג"ח בחו"ל של חברת טבע). עם זאת נמשך גם הגידול באשראי ממשקי הבית ומהמשקיעים המוסדיים. אמנם, קצב הגידול של האשראי מהמשקיעים המוסדיים במחצית זו (18% שנתי) נמוך בהשוואה לשלוש השנים הקודמות, אך הוא עדיין מעיד על מגמת התרחבות מהירה.
עוד נמסר, כי סך האשראי במשק, הכולל אשראי לממשלה, לסקטור העסקי ולמשקי הבית מכל המקורות, עמד בסוף יוני 2006 על 1,400 מיליארדי ש"ח. סך האשראי במשק התרחב במחצית הראשונה של 2006 בשיעור שנתי של 1%, הנמוך משיעורי הגידול באשראי שנרשמו בשלוש השנים האחרונות (4% בממוצע שנתי).
ההתמתנות בשיעור הגידול באשראי במשק נבעה מכך שלראשונה השנה ירד האשראי לממשלה באופן ניכר (9% שנתי), לאחר שעלה בהתמדה בשנים הקודמות. בבנק ישראל מסבירים, כי אף שחלקה של הממשלה באשראי במשק עדיין גבוה (39%), מגמת הירידה בו משקפת חזרה למצב נורמלי ויציב יותר, בו הממשלה מפנה מקורות לסקטור הפרטי. זו אחת התוצאות החיוביות של הפחתת הגירעון בתקציב הממשלה וירידה בחוב הממשלתי יחסית לתוצר, טוענים כלכלני בנק ישראל.
כלכלני תחום היציבות הפיננסית בבנק ישראל מסבירים, כי המגמות המסתמנות בהרכב האשראי במשק מלמדות על תהליך היווצרותו של שוק אשראי משוכלל ותחרותי יותר. תהליך זה הוא תוצאה של תהליכי ליברליזציה ורפורמות במערכת הפיננסית בשנים האחרונות, בהם: הרפורמה במיסוי שוק ההון, שביטלה את האפליה לרעת ההשקעה באג"ח של חברות, הגמשת כללי ההשקעה של המשקיעים המוסדיים, ששחררה מקורות למתן אשראי, והסרת חסמים ושכלול המסחר באג"ח. זאת, במקביל להחרפת המגבלות הפיקוחיות על האשראי של הבנקים ללווים גדולים.
השלמת ביצוע רפורמת בכר צפויה להאיץ את תהליך פיתוחו של שוק האשראי. בבנק ישראל טוענים, כי תהליך זה תורם ליציבות הפיננסית בכך שהוא מגוון את מקורות המימון של הפירמות, ומפחית את התלות שלהן באשראי בנקאי, מקטין את החשיפה של הבנקים ללווים גדולים, מפחית את הדומיננטיות של הבנקים במערכת הפיננסית ובמשק, ותורם לפיתוחו של שוק ההון.
עם זאת, טוענים כלכלני הבנק, תהליך זה מציב אתגר מורכב בפני השחקנים המרכזיים במערכת הפיננסית, ובמיוחד המשקיעים המוסדיים, ובפני רשויות הפיקוח, בטיפול בסיכוני האשראי, על כל היבטיו. אתגר זה הופך דחוף יותר לאור הקצב המהיר של השינויים המתרחשים בשוק האשראי.
