קשישה רווקה בת 70 הוכיחה שאף פעם לא מאוחר למצוא חתן. בחודש מאי 2004 היא פנתה למשרד שידוכים "יחד" בבעלות מאיה ומנחם ששון, מרחוב קרניצקי ברמת-גן, וביקשה להכיר גבר רציני, משכיל ומסודר כלכלית.
הקשישה שילמה 9,000 שקל ונפגשה עם מספר גברים. כעבור שנתיים החליטה שזה לא זה, ובחודש אפריל השנה תבעה את הזוג ששון בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב בסכום של 12,000 שקל.
לטענתה, אחד הגברים שהתאהב בה במבט ראשון, לא היה מבוסס, וחיפש בת זוג תומכת. השני תושב נתניה, בזבז את זמנה כשהודיע שהוא נהנה מחברתה אך לעולם לא יעזוב את נתניה. השלישי הצהיר שהוא חושק בה ויהיה להם טוב ביחד אבל הוא לא מחפש קשר רציני. "הרביעי אדם חולה פרקינסון, שבקושי מהלך יציב, הפיל אותי תוך ניסיונות עקרים לחבק אותי. החמישי שאהב מוזיקה קלאסית היה סכיזופרן שמעבר להבטחות לעתיד משותף, כמעט רצח אותי בדם קר. השישי התלהב ממני ובו-זמנית שוחח עם חברתו בטלפון נייד והודה שיש לו קשר עם כמה נשים בו זמנית".
הקשישה הוסיפה שהיו גברים נוספים, "שאין טעם לפרט עליהם", והרחיבה על הגבר ששבר את לבה. "הנורא מכול היה עם הגבר האחרון, איתו היה לי סיפור אהבה מדהים. הוא נטע בי תחושת ביטחון ששום דבר רע כבר לא יכול לקרות, והתברר שהחיבור בינינו היה מקסם שווא. הוא קטע את הקשר כי אין לי כסף ודירה משלי. נותרתי כאובה עד אין קץ".
הקשישה הלינה שהזוג ששון הבטיח שימצאו לה חתן, אך לשווא. "כאובה ומיוסרת נפגשתי עם מאיה שגילתה אמפתיה, ולאחר מכן התלוננה שאני מגיעה למשרד ומטרידה אותה".
הקשישה חשה לדבריה, מרומה, עזובה כבויה ומאוימת. "מנחם איבד סבלנותו, וחשתי שאין לו מה להציע לי. הוא הבטיח שיחפש לי גברים באינטרנט אבל את זה אני יכולה לעשות בעצמי בלי לשלם 9,000 שקל".
בכתב ההגנה הדגיש הזוג ששון, שהמשרד נוסד בשנת 1980 ועוסק בהיכרויות רציניות לאנשים בגילים 35-80. "התובעת הנכבדת היא ילידת הארץ, שולטת היטב בשפה העברית ושנת לידתה היא 1936".
לטענת הזוג, התובעת הכירה 17 גברים מלח הארץ ביניהם, שני טייסים, שני רואי חשבון, איש עסקים ויועץ השקעות. "במשך שלושה חודשים התובעת נפגשה עם גרוש, מהנדס ובעל מפעל לקירור שסעד אותה כשהיתה מאושפזת בבית החולים עקב ניתוח להחלפת מפרקת".
לדברי הזוג, התובעת יצאה במשך ארבעה חודשים עם חבר אגד, שרצה להתחתן איתה והעניק לה טבעת אירוסין בשווי 9,000 שקל.
הזוג הוסיף שהעניק לתובעת שירות אמין ועמד לרשותה בכל עת. "הטלפון הנייד של בעל המשרד נמסר לה באופן חריג, והיא עשתה בו שימוש כרצונה".
בדיון בפני השופט פאול שטרק אמרה התובעת: "הגבר שאהב מוזיקה בשלב מסוים כמעט הרג אותי. כשספרתי זאת למנחם ששון הוא הציע שאעזוב אותו". לדבריה, התחייבות הזוג ששון היא לתמיד, "הבנתי שדלתם פתוחה ללא זמן קצוב. לא כתוב בהסכם שהם מתחייבים להכיר לי 18 גברים. הם רצו להכיר לי את אותם גברים שכבר הכרתי".
מנחם ששון אמר לבית המשפט שהמשרד לא התחייב לתקופה, אלא ל- 18 הצעות להיכרויות. "התובעת קיבלה 19 הצעות ומימשה 15 מפגשים. אין לנו ידע על מצבם הבריאותי של המועמדים".
בסופו של דבר הצדדים התנצלו זה בפני זה ובית המשפט מחק את התביעות ההדדיות על-פי בקשתם. הזוג ששון הצהיר שדלתם פתוחה לתובעת, ואם היא מעוניינת, יכירו לה 10 גברים נוספים. "אין בכך כדי לפרש את טענותיה כאמת אלא להיטיב עמה. הצדדים מסכימים שאין התובעת חייבת להמשיך בקשר עם הנתבעים וזה נתון בידה בלבד".
השופט שטרק העניק תוקף של החלטה להצהרות הצדדים ולא חייב אותם בהוצאות.
