הדואר איבד דרכון ומשרד הפנים שילם הוצאות

בחודש אפריל 2004 ביקש פסח ריכטר לחדש את דרכונו, בסניף משרד הפנים ברחוב ביאליק 5 ברמת-גן, ושילם 220 שקל אגרה. הדרכון הכיל ויזה לארה"ב.

לאחר שהדרכון בושש מלהגיע, התחוור לריכטר שהוא נשלח בדואר רשום על-ידי משרד הפנים, והדואר איבד אותו.

הדואר פיצה את ריכטר בסכום של 220 שקל דמי אגרה וסירב לפצותו בגין חידוש הויזה בטענה שהדבר באחריות משרד הפנים. משרד הפנים התעקש שהאחריות רובצת לפתחה של רשות הדואר.

בצר לו תבע ריכטר בחודש יולי השנה את רשות הדואר ואת משרד הפנים בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב בסכום של 1,183 שקל.

לדבריו, חידוש ויזה עלה 726 שקל והצריך ריצות ובזבוז זמן. "שילמתי לשגרירות 480 שקל בתוספת 246 שקל לחברת הנסיעות, וכשהתייצבתי בשגרירות מספר שעות, הפסדתי יום עבודה".

לטענתו, לאחר כשנתיים של התכתבות עם המועצה הישראלית לצרכנות נאמר לו שאין תשובה ממשרד הפנים ורשות הדואר מסירה אחריות ואינה מוכנה לשלם עבור חידוש הויזה. "על-פי המלצת המועצה אני מבקש סיוע מבית המשפט", כתב ריכטר בכתב התביעה.

בכתב ההגנה טענה רשות הדואר שהיא פועלת מתוקף חוק הדואר התשמ"ו - 1986, ואין לתובע עילת תביעה נגדה. רשות הדואר הפנתה לסעיף 80 לחוק הדואר שכותרתו "אחריות כלפי מי" בו נאמר: "השולח הוא הזכאי לתבוע פיצויים לפי סעיף 77, והוא הרשאי להעביר את זכותו לאחר". לדבריה, מאחר שהתובע אינו השולח, אלא משרד הפנים, יש לדחות את התביעה.

רשות הדואר הוסיפה שסעיף 81 לחוק הדואר קובע שבמקרה והיא אחראית, החיוב הוא בשווי הנזק ומוגבל עד לסך של 525 שקל. לטענתה, לאחר ששילמה לריכטר את הנזק הישיר שלו בסך 220 שקל, סיימה את התחייבותה כלפיו.

משרד הפנים לא הגיש כתב הגנה וכעבור חודש הציע לריכטר להתפשר. בהסכם הפשרה, נקבע שהתביעה נגד נתבעת מספר 1, רשות הדואר, תידחה ללא צו להוצאות, ומבלי להודות בחבות ולפנים משורת הדין ולסילוק סופי ומוחלט של התביעה, ישלם משרד הפנים לריכטר 850 שקל בתוך 45 יום.

השופטת עידית ברקוביץ העניקה להסכם הפשרה תוקף של פסק דין, וביטלה את הדיון שהיה קבוע לחודש הבא.