שמונה אוהדי כדורגל שצפו בחודש מאי השנה במשחק גמר גביע המדינה שנערך באצטדיון רמת גן טענו שהמשחק כמעט הסתיים באסון.

רז אריק, יניב רז, חיים שמעון, גיל שפירא, אודי בן דוד, עליזה לוי, נלי שניר ויעל שפיר תבעו בחודש יוני השנה את ההתאחדות לכדורגל בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב בסכום של 12,720 שקל.

לטענתם, שער 2 היה דחוס באוהדים ו-"סבל" מצפיפות נוראה. "בכל כיסא אחזו שני אוהדים כשאחד עמד על הכיסא והשני מתחתיו. לא ניתן היה לעבור במדרגות ולכל אורכן עמדו אוהדים. במתחם שבין השורה הראשונה למעקה היו דחוסים אנשים ולא ניתן היה לראות את הדשא גם בעמידה. בשער 2 לא היו סדרנים".

התובעים האשימו את ההתאחדות לכדורגל ברשלנות והתעקשו שלא דאגה לרווחת האוהדים ולתנאים מינימליים לצפייה במשחק. "ההתאחדות הכניסה ליציע יותר אנשים מהמותר ולא עשתה מאומה להשליט סדר".

בכתב ההגנה טענה ההתאחדות לכדורגל, באמצעות סמנכ"ל אורי שילה, שסידורי האבטחה נעשו בהתאם להוראות המשטרה. לטענתה, אוהדי כדורגל צופים במשחק בישיבה ובעמידה, בהתאם למהלך ההתרחשויות במגרש, וזה רק טבעי. לדבריה, במשחק הוצבו 25 סדרנים בכל יציע, "שבנוי בצורה משופעת ואלכסונית המאפשרת צפייה במשחק גם בעמידה".

ההתאחדות הכחישה שנמכרו יותר כרטיסים ממספר המושבים ביציע 2 ושליציע נכנסו יותר צופים מהמותר. "התביעה קנטרנית ומטרתה להשיג הזמנות חינם ו/או לפגוע בשמנו הטוב". לטענתה, כמחווה של רצון טוב, ולפנים משורת הדין, הציעה לתובעים 2 כרטיסים למשחקי הנבחרת הלאומית אך הם סירבו.

השופט אביחי דורון, שדן בתיק בחודש אוקטובר השנה, מתח ביקורת על ההתאחדות לכדורגל: "נציג הנתבעת אינו רואה את מה שהוא לא רוצה לראות, ומה שהוא לא רוצה לראות זו הבבואה של החברה ואלה שבאים למשחקי כדורגל".

השופט הדגיש שלא ניתן לחנך אוהדי כדורגל ולמגר תופעות שליליות שהשתרשו במגרשים והפכו חלק "מתרבות". השופט הוסיף שלא הוכח שההתאחדות לכדורגל ביצעה בקרה מינימלית וניסתה למנוע מאוהדים לחסום את המעברים שנועדו למילוט במקרה של אסון.

בסופו של דבר, בית המשפט חייב את ההתאחדות לכדורגל לשלם לכל אחד מהתובעים סך של 400 שקל בתוך 30 יום. "אין אפשרות להערכה לבד מאומדן גס וערטילאי של נזקם של התובעים. אני לוקח בחשבון את התרבות הבסיסית במגרשים ואת האכזבה של התובעים".