"האריה האמיתי של ירושלים"

יו"ר הכנסת, דליה איציק, שהיתה סגניתו של ראש עיריית ירושלים לשעבר, טדי קולק, ותושבת ירושלים: "כאן בהר הרצל שבלב ירושלים נשקפים בתיה של העיר והיא כולה בוכיה. זו ירושלים שעליה חלם טדי ובעשיה הגשים את חלומו.... עם שלם נפרד היום בכאב ממנהיג יקר ואהוב. קרוב לשלושה עשורים עמד טדי קולק כראש עיריית ירושלים אך מעולם לא פנו אליו בתואר ראש העיר אלא פשוט טדי... במקום גדרות תיל הוא שתל עצים במקום שדות מוקשים הוא סלל כבישים... גדולתו של טדי היא לא רק במה שעשה אלא גם במה שמנע... מנע מירושלים להפוך לזירה של קרבות...".

כפרידה אישית אמרה איציק: "טדי הייתי סגניתך ועבדתי במחיצתך שעות רבות... אני זוכרת איך עמדתי מולך רועדת ובקושי מסוגלת לדבר...והנה אני עומדת מולך ואני נרגשת ובקושי מדברת... למדתי ממך את האהבה הבלתי נגמרת לעיר הזו, לרחובותיה, לאנשיה... 'תזכרי אצל מי התחלת' אמרת לי תמיד ואני זוכרת אצל מי התחלתי... היום באתי בשם כל חברי הבית לומר לך שכנסת ישראל מצדיעה לך היום. היית הצעיר הכי מבוגר שהכרתי".

עוד ספדה איציק וסיפרה: "ערב אחד דיברנו על תוכנית להעניק כלי נגינה לילדי ירושלים ובאת ואמרת: 'אני אשיג את הכסף וירושלים תהיה עיר מנגנת'... עכשיו ירושלים מנגנת לך מרש אחרון של פרידה".

ראש העיר, אורי לופליאנסקי: "ירושלים כולה נפרדת ממך... ירושלים כולה זרועה מצבות חיות שהקמת במהלך חייך... עוד שנים רבות יתפארו ראשי עיריית ירושלים בהישגים רבים שהינם על בסיס נטיעות שנטעת, שורשים ששתלת, יסודות שהנחת... מעולם לא היית עובד עיריית ירושלים. עבדת את ירושלים. היית המנצח הגדול של התזמורת שעליה ניצחת וגם ניגנת כינור ראשון. היית לנו לסמל, סמל של התמדה, של מסירות..."

עוד אמר לופליאנסקי: "עמדת שנים, שנים רבות לצידו ומתחתיו של האריה - סימלה של בירתנו עד שבחלוף הזמן לא ידענו להבחין בין האריה החי לאריה הסמל... וכמעט ללא משים, כמו בעת חיותך אני חוזר שוב ושוב על שמך הפרטי - טדי - כי כך הכירוך הכל... מניין היה לך את הכוח הזה? כל מי שהיה לידך והכיר את טדי האמיתי, הרגיש... החי והאכפתי לכל עוולה...".

"הבט סביבך, כולם נקבצו להפרד ממך עם דמעות בעיניים ועם דמעות בלב".

עמוס קולק הבן, הודה על הלוויה הממלכית וספד לאביו ואמר: "טדי קולק לא היה אבא קל והדוגמא שנתן לנו היתה בלתי אפשרית לחיקוי... גם אמי - אין אנשים כאלו יותר. אני רוצה לומר לאמי, לתמר, את בחרת לך את האיש הכי טוב שהיה והוא בחר עוד יותר טוב - אותך. העיר הזו מדברת בעד עצמה... לאן שלא תסתכלו הוא שם... אמא אני מקווה מאוד שהמשפחה שלנו תמשיך להיות מלוכדת וחזקה, את זו שליכדת אותה...".

עמוס קולק סיפר שבלילה האחרון לחייו של אביו ניסו לדבר אליו אך הוא לא ענה. למרות זאת ידע שהוא נפרד ממנו והיה קשה לו מאד ואז חשב "אולי משהו מהכוח העצום הזה יעבור ממנו אלי - הלוואי".

שמעון פרס שספד לקולק, אמר: "טדי קולק היה שונה מכולנו... השאיר ירושלים ממריאה... נשארת אחוזה בחבלי הסטוריה ושליחות. זה לא היה פשוט. ירושלים היא לא רק עיר של שלוש דתות... איך אפשר לאחד? להשכין בינהם יחסים שאינם עולים על הדעת... אני בטוח שטדי לא מת שבע רצון... כמה טוב שלא היה שבע רצון שלא הסתפק... עם כל מה שעשה עם כל צעקותיו, אנחנו ידענו שהוא מוביל לפסגה נוספת, להר נוסף ולא ירפה".

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, שהחליף את טדי קולק בעיריית ירושלים לאחר שניצח אותו בבחירות: "טדי הגה את השם ירושלים בדרכו... נדמה לי שזה הכי קרוב לדרך בה קרא לעיר שהיתה חייו... טדי רצה לעצב את ירושלים לפי דרכו, חלומותיו, אהבותיו וגם שנאותיו וגם כאלו היו לו לא מעט. הוא לא אהב כאלו שדרכו על הדשא וזרעו בה רוח של רעות וקנאות ופצעו את נופה והשחיתו את סביבתה... ירושלים היתה עיר קצה, מוזנחת מעט, מבודדת מרוחקת משאון העשיה של המרכז עד 1867 ואז התחוללה דרמה הסטורית, חד פעמית. ירושלים שבה להיות עיר אחת.

"קולק הפך את ירושלים לעיר סוערת, רבת פנים, תוססת מפעילויות תרבויותיות. בעלת מוזיאון נפלא, מדרחוב, בונה שכונות חדשות, הופכת להיות למרכז של חיים לאומיים ובינלאומיים. דוד בן-גוריון הכריז על ירושלים ב-1949 כבירת מדינת ישראל . טדי קולק הפך אותה לכזו לא מכוח התפילות והגעגועים... אלא מכוח היצירה, הבנייה, החריצות, ההתלהבות, הסובלנות וחוסר הסבלנות שדרו בנפשו בכפיפה אחת במינונים שהיו משתנים בהתם למצבה של העיר.

טדי קולק הפך את ירושלים למרכז קיומו והדביק ברוחו המתלהבת אישים בעולם כולו שלא עמדו בקסם האישי ובהתמכרות הטוטלית שלו להגשמת יעודה של העיר. יהודה עמיחי כתב:" עצוב להיות ראש העיר ירושלים". לא על טדי הוא כתב שורות אלו כי אם על קודמו בתפקיד. לא היה עצוב לטדי. הוא היה שמח להיות ראש העיר וידע להדביק בשמחתו את כל סביבתו... לא יהיה עוד טדי קולק. פעם אחת בלבד בימינו אוחדה העיר ירושלים וטדי היה שם למזלנו כדי להפוך את האיחוד מחלום למציאות".

אלפים הגיעו לחלוק כבוד אחרון

אלפי אזרחים הגיעו לכיכר ספרא בבוקר כדי לעבור בסמוך לארון. "ראש עיר כמו טדי לא היה לנו ולא יהיה לנו, גדול בוני הבירה, כל המפעלים הכי גדולים בזכותו", אמרה אחת מהנשים שהגיעו לחלוק לו כבוד אחרון בראיון לרשת ב'. עוד תגובות שנאמרו על האיש "היה בשבילנו אבא, אדם שלא יישכח לעולם שדאג לעיר שלנו. דאג לטובת העניין ולא לטובתו האישית".

החלק המרכזי של הכיכר סגור והתנועה מסביב איטית. אנשים הגיעו מכל מקום בארץ.

בתו של טדי קולק אמרה היום: "איבדנו אבא יקר ואהוב, סבא אהוב מאוד, איש מאוד מאוד חם עם המון המון אהבה גם למשפחה גם לאנשים בכלל ולתושבי ירושלים בפרט. כל תושבי ירושלים הם משפחה בשבילו".

הנכדה שירה אמרה: "היה אדם גדול, לא רק אנחנו הרגשנו את זה... תמיד היה שם בשבילנו... לא היו גבולות, היה מוכן לתת הכל והיה הסבא הכי טוב שאפשר לבקש...". על מותו של קולק, בגיל 95, אמרה: אדם שחי את החיים הוא לא פחד מהיום הזה כי ידע שניצל כל רגע וזו תחושה שאני יכולה להמשיך איתה עכשיו".

בשל מסע ההלוויה נסגרו לתנועה, החל מהשעה 10:30 הרחובות המלך ג'ורג' (מכיכר פריז עד רחוב יפו), יפו (מכיכר צה"ל עד כיכר נורדאו), שרי ישראל (מרחוב בן צבי עד רחוב שמגר), שזר (מצומת רחוב אגריפס) ושדרות הרצל.