"מערכת החינוך הדתית צריכה להפסיק לצנזר אהבה" <br>

הבעיה העיקרית בחינוך פמיניסטי דתי בן זמננו היא הטלת צנזורה חמורה על חלקים נרחבים של המקורות העוסקים באהבה בפרט ובנושאים מגדריים בכלל. כך מאשים רב היישוב הר אדר ועמית בכיר במכון ון ליר, פרופ' נפתלי רוטנברג. את האצבע המאשימה הוא מפנה כלפי מערכת הדתית שלדבריו מצנזרת את המקורות הקנוניים - התנ"ך וספרות חז"ל הכוללת את התלמוד והאגדה, לרבות חכמת הנסתר הכוללת את ספר הזוהר.

לדבריו, ספרים אלו עסקו רבות במושג האהבה על כל הבטיו והופעותיו, ו"אנו מוצאים עיסוק נרחב ביותר באהבה בין איש ואישה הן בהבטה הנפשי העמוק הן בביטוייה במערכת היחסים והקשרים היומיומיים והן בהבט הגופני-גשמי שלה - הבט שהמקורות עוסקים בו בדרך כלל ללא כל עכבות או תסבוכות.

רוטנברג הביע תמיהה על כך שלמרות הנוכחות המקיפה של נושא האהבה בכלל והאהבה בין איש ואישה בפרט בכתבים הקאנוניים, היא לא זכתה, למרבה הפלא, להכרה גם אצל אנשים המצויים תדיר בספרות זו, "כאילו הדברים הכתובים בה לא חדרו לעיניהם כמות שהם ופורשו, סוננו או צונזרו משם במהלך הקריאה. כלומר, קיים פער גדול בין מה שכתוב בתנ"ך ובספרות היהודית הקנונית על האהבה ובין מה שאנשים מצפים או סבורים שכתוב בהם".

הרב פרופ' נפתלי רוטנברג, מחבר הספר אילת אהבים - עיונים בחוכמת האהבה, הסביר כי התשובה לשאלה מהו פמיניזם דתי אינה בכוונה ל"קריאה נשית" עכשווית ואנכרוניסטית המוטלת על המקורות ולעתים אונסת אותם בשירות המסר הפמיניסטי - "התשובה היא לא", הבהיר רוטנברג, "וזאת משני טעמים: א. אין צורך בכך משום שבספרות חז"ל עצמה אנו מגלים גישות מהפכניות וחדשנות פמיניסטית בת מאות ואלפי שנים; ב. השלכה מלאכותית של פרשנות פמיניסטית עכשווית על המקורות הדתיים תראה בלתי-אמינה בעיני הבנות והבנים במוסדות החינוך הדתיים, ללא קשר לעמדתם לגבי פמיניזם בכלל. התוצאה עלולה להיות דחיית הדת או דחיית הפמיניזם".

רוטנברג הוא אחד משורת דוברים ביום עיון בנושא "חינוך דתי וחינוך לפמיניזם בעידן של תמורות" שייערך הערב (ג') במכון ון ליר בירושלים לרגל מלאת 40 שנים לביה"ס פלך. הכנס דן בסוגיות הלבטים בחינוך הדתי בעידן של טשטוש גבולות, בשאלה האם נכון לחנך לפמיניזם דתי? ובנושא חינוך שוויוני באורתודוקסיה המודרנית - התוויית החזון. משתתפים נוספים בכנס הם פרופ' אליס שלוי, כלת פרס ישראל לשנת תשס"ז, פרופ' רחל אליאור, עמיתה בכירה במכון ון ליר, שירה ברויאר, מנהלת בית הספר פלך ואחרים.