נסגר התיק נגד ח"כ חיים כץ

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, הורה על גניזת תיק החקירה נגד ח"כ חיים כץ. במכתב ששיגר מזוז, באמצעות עוזרו עו"ד רז נזרי, לפרקליטיו של כץ, עוה"ד משה ישראל ואייל בסרגליק, נאמר "בסופו של יום, לאחר בחינה יסודית של טענותיכם בשימוע, ושל חומר החקירה וחוות הדעת בתיק, החליט היועץ המשפטי לממשלה להורות על גניזת התיק, וזאת בשל קשיים ראייתיים שהתגלו במהלך בחינת הדברים, וחוסר עניין לציבור במיצוי ההליך משהגיע התיק לפתחנו בחלוף כשמונה שנים ממועד ביצוע העבירות לכאורה".

הפרשה כולה החלה בעקבות הבחירות לכנסת ה-15 שנערכו בשנת 1999. כץ שימש אז בתפקיד כפול: מזכיר הארגון הארצי של עובדי התעשיה האווירית ויו"ר סיעת "עוז" בהסתדרות. במקביל לתפקידיו אלה, הוצב כץ במקום השני ברשימת "עם אחד" לכנסת, כאשר במקום הראשון בסיעה זו כזכור היה יו"ר ההסתדרות דאז ושר הביטחון דהיום - עמיר פרץ.

במסגרת הפרשה עלה החשד לפיו עובדי התעשיה האווירית העבירו לבקשתו של כץ כ-190 אלף שקלים מכספי סיעת "עוז" למפלגת "עם אחד", באמצעות עמותה שהקימו תחת השם "העמותה לקידום העובד השכיר בישראל" וזאת בניגוד לחוק מימון מפלגות. בנוסף, כך על-פי החשד, כ-130 אלף שקלים מתוך הסכום האמור, הועברו באמצעות מימון דמי התפקדות של למעלה מ-4,300 עובדי התעשיה האווירית ובני משפחותיהם למפלגת "עם אחד". העברות הכספים בדרך זו מהוות לכאורה על חוק המפלגות וחוק מימון מפלגות.

חקירת הפרשה נפתחה בינואר 2001, בעקבות תלונה שהגיש רשם העמותות דאז, עו"ד עמירם בוגט, לראש היחידה לחקירות הונאה, תנ"צ מירי גולן. בתלונה נכתב כי "העמותה מימנה עבור עובדים שכירים, אשר רצו להירשם כחברים במפלגת עם אחד, את דמי ההרשמה למפלגה. מדובר ב-4,323 עובדים שכירים, כאשר עלות ההרשמה למפלגה היא 30 שקל לעובד. סך כל התשלומים בגין דמי חבר אלה הסתכמו ב-129,690 שקל. להבנתי, סעיף 28 (א)(1) לחוק המפלגות, התשנ"ב-1992, קובע מאסר שנה על פעילות זו".

בחודש יולי 2002 נחקר בפרשה זו אף שר הביטחון, עמיר פרץ, אולם המשטרה לא מצאה ראיות מספיקות להעמדתו לדין. לעומת זאת הממצאים נגד כץ הועברו לפרקליטות מחוז המרכז, אשר קבעה כי ישנם די ראיות להעמדתו לדין וזאת בכפוף לקיומו של שימוע בעניין.

בשימוע, אשר נערך בחודש מרץ האחרון, נכחו באי-כוחו של כץ, עוה"ד משה ישראל ואייל בסרגליק, כאשר מצידו השני של המתרס נכחה סוללת פרקליטים בכירה לא פחות: היועמ"ש מזוז, פרקליט המדינה שנדר, פרקליטת מחוז מרכז רחל שיבר, המשנה לפרקליט המדינה יהושע למברגר, יועצו של היועמ"ש לעניינים מיוחדים רז נזרי, והיועץ לענייני חקיקה שופמן.

במהלך השימוע הציגו סנגוריו של כץ שורה של ראיות שלדעתם יש בהם כדי להפריך את החשדות נגדו. בין היתר, נטען על-ידי הסנגורים, כי כץ פעל בתום-לב תוך שהוא מסתמך על ייעוץ משפטי שניתן לו.

כעת, בחלוף מספר חודשים מבשר היועמ"ש על החלטתו הסופית לגנוז את תיק החקירה וזאת בעקבות הטענות והראיות אשר הוצגו במהלך השימוע. עם זאת, יש להדגיש כי התיק נגנז בשל קושי ראייתי ולא בשל עילה של "חוסר אשמה". שיקולים שהעלה מזוז לגניזת התיק, הם העובדה שח"כ כץ ניסה לברר את חוקיות התרומות באמצעות ייעוץ משפטי", "השקיפות בה נהגו בעריכת הדוחות הכספיים ומסמכי הנהלת החשבונות, בשונה מניסיונות הסתרה וחיפוי שהתגלו בפרשיות אחרוצת", "והעובדה שמדובר בהפרות חוק לא חמורות ובסכומים נמוכים לכאורה".