האם ייחשפו האזנות סתר לנבחרי ציבור? <br>

בד-בבד, נפתח הליך נוסף בבית המשפט המחוזי, והפעם סביב פרסום החומרים הנלווים לבקשת ביטול כתב האישום, העוסקים בנושא האזנות הסתר. עיתון הארץ ביקש לפרסם את החומר מנימוקי זכות הציבור לדעת. מנגד, הגיש אפל לבית המשפט התנגדות בטענה לפגיעה בפרטיותו ופרטיותם של "צדדים שלישיים".

בית המשפט קיבל את התנגדותו של אפל ואסר על הארץ לפרסם, אך העיתון ערער על ההחלטה. בין היתר, בטענה כי "הצדדים השלישיים" עליהם מגן אפל הם למעשה אישי ציבור "ותוכן השיחות נסב סביב עניינים שלציבור עניין ממשי בהם".

"חשיפת תוכן ההאזנות לא תגרום פגיעה בפרטיות של אפל, ואף אם תיגרם פגיעה - הרי שעליה לסגת אל מול עיקרון פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת", טען בא כוח העיתון, פז מוזר. לטענתו, מדובר בחומר שמהווה "מידע חיוני בפני הציבור בדבר אופן התנהלות רשויות החקירה (אשר במשך קרוב לשלוש שנים מבצעות האזנות סתר לאזרח), וכן כדי להעביר את החלטות בתי המשפט אשר התירו פעם אחר פעם את ההאזנות, תחת שבט הביקורת הציבורית. זה תפקידה של העיתונות בחברה דמוקרטית".

עוד טען כי "בחשיפת החומר לא תהיה פגיעה בזכותו של אפל להליך הוגן, וזאת משום שמלוא החומר מצוי זה מכבר בידי בית המשפט". יחד עם זאת, גם אם ישנה "פגיעה מסוימת" בעניינו של צד שלישי, "הרי שעליה לסגת מפאת זכות הציבור לדעת אודות התנהלות נבחריו. איש ציבור רשאי לתחום צר יותר של פרטיות מאשר אדם מן הישוב".

מוזר הוסיף וטען, כי עם בקשתו של אפל לביטול כתב האישום, הפכה הבקשה ל"מסמכי בית משפט", ש"עיקרון הפומביות חל עליה". האינטרס הציבורי "הוא לדעת כיצד רשויות החקירה ובתי המשפט פועלים נגד השחיתות. סוגיה נוספת שלציבור יש ענין בה, מלבד אופי הטיפול בשחיתות על-ידי הרשויות השונות, היא סוגיית נימוקי המשטרה בבקשותיה לצווי האזנת הסתר".

בהתנגדות לפרסום טוען אפל, כי "לבית המשפט לא הוקנתה 'סמכות כדין', קרי: הסמכה מכוח חוק להתיר את הפרסום". "העובדה שיש דלתיים פתוחות איננה הסמכה לכל העולם לעשות שימוש, אלא היא חירות לכל העולם להאזין'".

בא-כוחו טוען, עוד כי "אופיה של הבקשה שהגיש אפל לביטול כתב האישום בשל 'הגנה מן הצדק', מצדיק את אי-הפרסום" שכן אחד מטיעוניה הוא "שהמשטרה עוברת על החוק ומוסרת לעיתונות את תמלילי השיחות". לטענתו, "העניינים שנתבקש בעניינם פרסום הם תיקים שנסגרו, מחוסר אשמה ולא מחוסר ראיות, לוקחים תיק חקירה שנסגר, האזנת סתר שטוענים שהיא פסולה, ומשתמשים לרעתנו בעובדה שאנו הולכים לבית המשפט וצועקים כי מפרסמים את זה פרסום לא חוקי".

כאמור, שופטי בית המשפט המחוזי בתל אביב, זאב המר, יהודית שיצר ושבח יהודית, דחו את הערעור וקבעו כי לפי שעה לא יינתן להארץ לפרסם את הפרשה. הם הדגישו כי "עיקרון הפומביות" אינו מקנה זכויות בלתי מוגבלות. "חוק בתי המשפט מסמיך את בית המשפט 'לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט (הגם שנתקיימו בדלתיים פתוחות ) במידה שהוא רואה צורך בכך'". בין היתר "לשם פגיעה חמורה בפרטיות של בעל דין או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון". יתירה מכך, "האזנת סתר מהווה 'חדירה קשה לפרטיותו של אדם', ממילא פרסום תוכנן של האזנות הסתר מעצים את הפגיעה".

השופט המר כתב, כי ישנו נימוק נוסף "שלא עמד לעיני בית משפט קמא" ושהוא מייחס לו חשיבות. המדובר בעתירה לבג"צ שהגיש אפל, בטענה שכל האזנות הסתר לשיחותיו הן בלתי חוקיות. "העתירה נדונה אך טרם ניתן בה פסק-דין. אך מובן הוא, שאם ייקבע כי האזנות הסתר הן בלתי חוקיות - נקודת האיזון בין זכות העיון והפרסום (במסגרת עיקרון הפומביות) לבין הזכות לפרטיות, תשתנה באופן משמעותי".

המר הדגיש עוד, כי החומר לפרסום הוא חומר שצורף להליך ביניים שחשיבות פומביותו פחותה מזה של הליך עיקרי. הדבר נלמד מכך שהמחוקק הסמיך את בית המשפט לקיימו בדלתיים סגורות, "ללא עילה ספציפית".

בנסיבות אלו, הוסיף השופט המר, "אין הצדקה לפגיעה בפרטיות, לא כל שכן בפרטיותם של צדדים שלישיים הנזכרים במסמכים המבוקשים כמשוחחים או כנשואי השיחה, בלי שנשמעה עמדתם".