חושפת השחיתות תפוטר?

פרשת הירשזון נפתחה, כזכור, במאבק פנימי בהסתדרות העובדים הלאומית שהיא אחד האגודים המקצועיים הגדולים במדינה. היו"ר הקודם, יצחק רוסו, פגע בתנאי השכר של העובדים ושלושה מהם, בהם מעיין אגם, הגישו לבית הדין לעבודה תביעה נגד רוסו והנהלת הסתדרות העובדים הלאומית. תביעה זו עדיין לא התבררה בבית המשפט.

בעקבות התביעה וההתייצבות הגלויה נגד רוסו, שנחשב כמקורב מאוד להירשזון, החל לזרום לשולחנה של אגם מידע על מעשיו מעמיתים לעבודה, שהועבר ללא היסוס הלאה למשרד מבקר המדינה. בראשית שנת 2006 התפטר רוסו ואף נחקר במשטרה וככל הידוע המידע שמסר, הוא זה שהוביל לבסוף את חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה לשר האוצר אברהם הירשזון.

בסוף שנת 2006 נערכו בחירות בהסתדרות הלאומית, אגם התייצבה בראש מטה יואב שמחי, מתנגדו של רוסו, וקיבלה הבטחה בכתב כי תמונה לעוזרתו לענייני פרויקטים, אם יזכה בבחירות.

שמחי ניצח והבטחתו לקידומה של אגם מולאה, אבל מייד אחר כך היא החלה לאכול מרורים. מנכ"ל ההסתדרות החדש יאיר שלם הציע למנותה כמנהלת המחלקה לתרבות ושיווק, אבל התנאי למינוי היה שתסכים להתפשר בעניין התביעה שהגישה בימיו של רוסו על פגיעה בשכרה ובשכר עמיתיה. אגם סירבה ומייד לאחר מכן החלה לספוג שורה של התנכלויות ועלבונות.

בין היתר מיקמו אותה בחדר אטום ללא חלונות, רוקנו את מחלקתה מעובדים, ונתנה לה הוראה למסור פירוט של כל הפגישות שבדעתה לערוך ומה סוכם בהן. המגעים בינה לבין ההנהלה התמעטו, משימותיה לא הוגדרו וכעבור זמן החלו להגיש נגדה תלונות על עבירות משמעת. בטרם מלאו חודשיים לתפקידה החדש היא התבשרה כי נכשלה בתפקיד ושיש כוונה לפטרה.

אחרי זמן, כשהגיעה לכינוס ברמת אפעל ישירות מביתה שבירושלים היא קיבלה הוראה שמכאן ואילך עליה להגיע מדי יום למשרד בתל אביב בשעה תשע, להחתים כרטיס נוכחות ורק אז לצאת לפגישות. נוהל שאינו מקובל לגבי בכירים בדרגתה. זמן קצר לאחר שרכבה הוחלף לרכב בכירים יונדאי אקסנט, היא התבקשה להחזירו ובמקומו ניתן לה רכב יונדאי גטס שהיה בעבר ברשות אחת ממזכירות ההסתדרות הלאומית. כמו כן נמסרה לה הודעה על כוונה להפחית משכרה. "זועק לשמים שההנהלה עושה כל שביכולתה על-מנת לגרום לי להתייאש מעבודתי באמצעות הרעת תנאים, אפליה, יחס משפיל, בידוד אנושי וחוסר מעש, או מוטיבציה. התייחסותה היחידה אליי היא במסגרת בדיקה והחמרה של נושאים הקשורים למשמעת בלבד, ללא התייחסות עניינית לנושאי עבודה מהותיים. הדבר היחיד שלא נעשה עדיין זה לומר לי: 'אנחנו רוצים שתקומי ותלכי'. הזעזוע והתדהמה שלי יותר מכל הוא מהשינוי הדרמטי ביחס גורמים בהנהלה הנוכחית שלמענם עשיתי כל שהיה ביכולתי, שינו לחלוטין את יחסם כלפי מסיבה שאיני יכולה להעלות על דעתי" כתבה אגם לחברי ועד העובדים של ההסתדרות הלאומית לפני כשלושה חודשים.

נוכח איומי הפיטורין ולאחר שהוברר לה כי אינה זכאית להגנה מטעם מבקר המדינה מתוקף היותה עובדת של אגוד מקצועי, אגם פנתה לבית הדין לעבודה. אבל לאחר שנציגי ההסתדרות הלאומית טענו בבית הדין כי אין להם כל כוונה לפטר אותה, היא משכה את פנייתה.

דוברת הסתדרות העובדים הלאומית מסרה בתגובה: "הנהגת הסתדרות העובדים הלאומית דוחה את הטענה המופרכת כי מתאנים לגב מעיין אגם על-רקע מעורבותה בחשיפת שחיתויות במקום עבודתה". הדוברת הדגישה כי זאת היות ש"החשודים בשחיתות כבר מזמן אינם מועסקים בהסתדרות העובדים הלאומית" והיות שהנהגת ההסתדרות והנהלתה הנוכחית "פעלו בעצמן במקביל לגב' אגם כדי לחשוף את אותם מקרי שחיתות".

לטענת הדוברת, אגם נתלית "בנזר חושפת השחיתויות" כדי "להמשיך ולקבל משכורת חודשית מבלי לתרום למערכת ותוך סירוב לקבלת מרות מנהליה". עוד הוסיפה הדוברת כי אגם השמיעה איומים כלפי מנהלת כוח אדם על-רקע ניכוי משכרה וכי נעדרה ממקום העבודה ללא אישור ולכן נדרש ממנה להחתים מדי יום כרטיס נוכחות.

עם זאת ציינה הדוברת כי "טרם התקבלה כל החלטה בעניינה של מעיין אגם" וכי "במהלך השבועות הקרובים תדון ההנהלה בהליכים שיינקטו".

מעיין אגם סירבה למסור תגובתה.