גבירותיי ורבותיי, אני עדיין בחיים תודה לאל, אבל גיליתי במו עיניי איך נראה גן עדן. כן, כן, התוודעתי למקום הקסום, הנשגב והנחשק ביותר ומה אתם יודעים - לא צריך לעלות השמיימה, כדי למצוא אותו אלא רק להדרים 45 דקות מתל אביב. בגן עדן יש פרגולות יפהפיות ומשטחי דשא, יש בשר מעולה ודגים משובחים, יש משחקיה לילדים, יש אכבר שירות שבעולם, מחירים זולים, יין טוב והרבה מאוד כיף. לגן העדן של ענף המסעדות קוראים "ערמונים", והוא נמצא בכניסה למושב סגולה.
באחריות מדובר במסעדה היפה ביותר שתמצאו באזור המרכז-דרום, לפחות מאלה שאני ביקרתי בהן. היא משתרעת על שטח ענק, מסוגלת לאכלס יותר מ-200 איש ומתאימה לכל הגילאים. בגרסתה הקודמת היתה ערמונים דאנס-בר ובזו הנוכחית היא מסעדה. בגרסתה העתידית, שתגיע אחרי החגים, היא תהיה שתיהן, במקביל ולסירוגין. הכי רב-גוני שיש, כבר אמרנו? ונוסיף ונציין שגם מפואר ויפהפה מצד אחד, אבל מאוד לא פלצני מצד שני. ואה, כן - גם הופעות חיות מתקיימות במקום, כך שהוא באמת קולע לכל גיל ואירוע.
הנסיעה למושב סגולה נראתה מאיימת על הנייר והג'מוס, שותפי המיתולוגי, התחיל לעשות קולות של רעב עוד בדרך. ציפינו למשהו כמו שעת נסיעה והגענו תוך 45 דקות. די שפשפנו את העיניים בראותנו את המקום. לאחר שהתיישבנו הסתכלנו על התפריט והתחלנו להזמין. אני שולח לכם מפה אזהרה: לג'מוס ולי יש קיבולת עצומה, אבל אם הבן אדם הנורמלי (לנו קשה לקרוא נורמליים. בעצם, קשה לקרוא לנו בני אדם) יצליח לסגור פתיח אחד מהמנות הגדולות שמוגשות בערמונים, הוא ייתקע היטב במנה העיקרית. אנחנו ירדנו יפה על שני פתיחים כל אחד, דשדשנו בעיקריות ונתקענו דווקא בקינוחים, שהיו נפלאים, אבל כמעט קברו אותנו חיים.
התחלנו עם לחם הבית המצוין, והמשכנו עם ארבעה פתיחי דליקטס: פטריות שרדונה עם שמנת (28 שקל), סיגר קובני (40 שקל) - עלי סיגר במילוי בשר וצנוברים עם חומוס מדברי וקלצונה בעג'י - מאפה בצק איטלקי עם בשר וצנובר (44 שקל). המתאבן הטוב ביותר של הערב היה האימאם בלאדי - חציל בטאבון עם בשר כבש וצנוברים שעוטר בעגבניות וטחינה. 44 שקל עולה המנה הנעלה הזו ואסור להחמיץ אותה.
אחר כך המשכנו לעיקריות: לברק עם ירקות קלויים (80 שקל) שהיה משובח ועשוי כהלכתו ו"שלושה בסירה אחת" - שיפודי אנטריקוט, פרגית וקבב עם ירקות קלויים והום פרייז (85 שקל). את הבשר שרדתי, אבל לשלב ההום פרייז לא הגעתי, כי אם הייתי מגיע, הג'מוס היה צריך להתקשר ולהזמין מנוף ואני הייתי עוד אמור לנהוג הביתה. לצד הארוחה הדשנה הזו לקחנו יין לבן מיקבי זכרון יעקב (22 שקל) וקינחנו בעוד שתי מנות מתוקות מצוינות: הווייט ליידי (36 שקל) - בצק על בסיס קורנפלקס ומוס שוקולד לבן וטארט טאטן עם גלידת וניל (36 שקל).
זהו, סיימתי את סיור ההיכרות שלי בערמונים. זו הייתה חוויה מארץ החוויות, אחת כזו ששווה לנסוע בשבילה 45 דקות לכל כיוון. ואלה לא רק 45 דקות מכיוון תל אביב, אלא גם 45 דקות מכיוון באר שבע ואולי קצת יותר מכיוון ירושלים. אתם מבינים? אולי מרכז העולם נראה לאנשים מסוימים כמו תל אביב, ירושלים או חיפה, אבל כל אותם אנשים לא ממש יודעים מה הם מפסידים. הבטחה - תגיעו פעם אחת לערמונים ולא תוכלו שלא לחזור.
