מאבק למניעת התיישנות על תביעות בעבירות-מין

על עבירות מין אסור, בתכלית האיסור, שתחול בכלל התיישנות, לצורך הגשת תביעות משפטיות - כך סבורה קבוצה של אישי-ציבור, ובהם חברי-כנסת ומשפטנים ידועים.

אותם אישי-ציבור הביעו הסתייגות ומורת-רוח מ"הרחבת" חוק ההתיישנות להגשת תביעה אזרחית על תקיפה מינית, כפי שנתקבל, בחודש יולי האחרון, על-ידי הכנסת. החוק החדש מרחיב, אומנם, את זכות הגשת התביעה על תקיפה מינית מ-27 ל-35 שנה, אולם לדעת חברי-כנסת ואישי ציבור אין בכך די, ולטענתם, אסור בכלל לקבוע התיישנות כלשהי ויש לאפשר הגשת תביעות, ללא הגבלת זמן.

המאבק הציבורי, לשינוי נוסף של החוק, נועד לתמוך במאבקה של יהודית יורב (59), מאלון-שבות, בת לניצולת שואה, שבמסכת הייסורים הקשה שעברה בחייה, גם הותקפה מינית, באכזריות רבה, בהיותה קטינה, על-ידי אבי משפחה חרדית-אומנת, שאצלה שהתה, בעל-כורחה, במשך כעשור, לפני למעלה מ-40 שנה.

סיפורה המזעזע של יהודית יורב פורסם באתר זה ערב יום הכיפורים, תחת הכותרת: "סיפור-חיים - בצל תעלומה", והוא זכה לגל של תגובות-מחאה. חברי-כנסת, ובהם שלי יחימוביץ, זהבה גלאון, אמירה דותן, רונית תירוש וניסן סולומינסקי, הביעו את תמיכתם במאבקה של יורב לביטול חוק ההתיישנות במהדורתו האחרונה. לתמיכה זו הצטרף, בין היתר, גם הפרשן המשפטי ואיש האקדמיה, משה נגבי.

במכתב ששיגרה בימים אלה ח"כ שלי יחימוביץ ליהודית יורב, היא כותבת בין היתר: "אין ספק שמה שקרה לך בילדותך - אי אפשר שלא יותיר כאב וצלקות, שמלווים אותך כאדם בוגר. גם אני, כמו משה נגבי, סבורה שעל עבירות-מין אסור שתהיה התיישנות. לעיתים תכופות ביותר - המוכנות הנפשית להתמודד עם התקיפה מתרחשת רק כעבור שנים רבות".

בעקבות פניותיהם של אישי-ציבור אליה, שוקלת עתה יהודית יורב הגשת תביעה משפטית נגד המדינה על התרשלותה כלפיה, כאשר הרחיקה אותה מאמה הביולוגית, העבירה אותה למשפחה אומנת שהתעללה בה, שלא התאימה לתפקידה, ושניערה את חוצנה מאחריותה לגבי עתידה. כתוצאה מכך נותרה יהודית, נכת הפוליו, בחוסר-כל, ובין היתר גם בהעדר השכלה פורמלית, שנמנעה ממנה בתוקף מצבה האומלל.

בתוך כך מבקשת עתה יהודית יורב את עזרת הציבור באיתור אחותה הבוגרת, קתרין סומבור, ילידת 16.6.32 בבודפשט, או במסירת פרטים כלשהם על אודותיה.