דיויד לינץ, במאי הקולנוע האמריקני האגדי, שהה אמש במלון דן תל אביב. במהלך שהותו במלון נפגש הבמאי הקולנוע עם קבוצה של מודטים. הפגישה נפתחה במספר דקות של שקט בהן אנשים עצמו את עיניהם ועשו מדיטציה.
מעבר ליצירתו הגאונית מעורר הבמאי עניין רב בגישתו ההומאנית, ובתפיסתו לגבי הפתרון לאלימות ולקידום השלום בעולם כולו. דיויד לינץ נולד בשנת 1946 בארצות הברית. הוא החל את דרכו האמנותית באקדמיה לאמנות, בפנסילבניה. נודע בציוריו הנעים, ומשם היתה הדרך לקולנוע קצרה מאוד. כל מה שרצה היה לצייר, אלא שהקולנוע הרוויח בסופו של דבר קולנוען עוצמתי בעל גוון ייחודי.
הגעתו לישראל מתקיימת ביוזמת פסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה. הוא אורח הכבוד של בית הספר לקולנוע ולטלוויזיה על שם סם שפיגל בירושלים, ובשיתוף עם הסינמטקים המרכזיים תל אביב, ירושלים וחיפה תיערך מחווה לסרטיו וליצירתו רבת ההקף.
דיויד לינץ נפגש בישראל עם אלפי סטודנטים ותלמידים בנושא מיוחד עליו הוא מדבר: "יצירתיות, קולנוע ומדיטציה". מעניינת היא גם גישתו החינוכית החדשה בה הוא מרוכז כעת במסגרת סיורו ברחבי העולם כולו. הוא נפגש עם אנשי ממשל, חינוך ותלמידים ורואה בקץ לאלימות שליחות חשובה יותר מעשיית הקולנוע עצמו.
יצירתו הקולנועית משרטטת עולם ביזארי, פוסט מודרני, המנתח בעיקרו את תת התרבות האמריקנית. הוא מתאר עולם שבו המעוות המסתורי ומעורר האימה תופס מקום מרכזי, ומעמיד לנו מראה למה שקורה בחיינו המודרניים, הבלתי מפוענחים, ספוגי אלימות חברתית ואימה.
בין סרטיו הידועים: ראש מחק-1978, איש הפיל-1977-1980, חולות- 1984, קטיפה כחולה-1986, טווין פיקס-1990-1991, סדרת הטלוויזיה לב פראי-1990, סיפור פשוט-1999, מהולנד דרייב-2001, אינלנד אמפייר-2006 ואחרים.