גם במשפחות הכי טובות <br>

אפתח בווידוי. יש לי צמחונים במשפחה. לזכותם יאמר, הם שומרים על פרופיל נמוך ולא מנפנפים בחסה שלהם. יאמר לזכות לפחות אחת מהן, שהיא במקרה גם אחותי, שהצמחונות שלה לא כוללת דגים, ושלאט לאט היא מראה סימנים ראשוניים של רהביליטציה. לשמחתי, לפני מספר ימים היא הוכיחה זאת כששלחה לי SMS מרגש באלו המילים: "ניסיתי סושי ואהבתי". צעד קטן לאחות, צעד גדול למשפחה. בכדי לחגוג את האירוע ולהשלים חסך סושי של 39 שנים, מיהרתי לנצל את המומנטום ולהזמין מקום באוקינאווה, שחונכת בימים אלה תפריט חדש.

באוקינאווה לוקחים את היפניות ברצינות ממשית. המקום מעוצב לפי תורת זן יפנית, ובין אם אתם ניו אייג'ים או לא, האווירה במקום מקסימה, במידה רבה תודות לבתיה היפים של שכונת נווה צדק הנשקפים מהחלון וגם בזכות העובדה שהישיבה במקום היא על שולחנות בר גבוהים שיוצרים תחושה שאתה לא רק אוכל אלא גם מבלה.

פתחנו בשני קוקטיילים קפואים ברוח מזרחית, מרגריטה ג'ינג'ר-ליצ'י ושיווה-ג'ינג'ר, השם אומנם בהשפעה מזרחית, אבל לא להיבהל, מדובר בקוקטייל סאוור עם מעט תיבול של ג'ינג'ר שמוסיף לו טוויסט מיוחד (27 שקל).

ראשית, כמה פרטים שחובה להזכיר כשמדובר בסושי: הכי חשוב, הדגים טריים, והרי על זה קם ונופל הסושי. שנית, אין ספק שנעשה כאן מאמץ מוצלח במיוחד לגוון בטעמים מבלי לגלוש לאופנות פיוז'ן מיותרות.

הזמנו, כמובן, ממבחר המנות ומהרולים המיוחדים של תפריט החדש. יאמר לזכותו שהוא כולל לא רק רולים מיוחדים חדשים, אלא גם מנות ראשונות חדשות מהמטבח היפני כגון סלט הרוסמה - סלט של אטריות צלופן עם עוף ואצה בויניגרט צ'ילי ולימון (29 שקל) ומנה של שרימפס במעטפת של סלילי תפוחי אדמה שנשמעה מפתה במיוחד. למרות הרצון העז להזמין את כל התפריט נאלצנו לבסוף לבחור. מאחר שהבנתי שיהיה זה מעט מוגזם לדרוש מצמחונית חוזרת בשאלה לאכול שרימפס, הוכחתי נאמנות משפחתית ונטשתי בגבורה את השרימפס לטובת מבחר מהרולים.

פתחנו באוקינאווה רול - 6 יחידות, שכל אחת מהן עטופה בדג אחר עם סלט סורימי ואבוקדו (43 שקל) - הדגים משתנים בהתאם לחסדיו היומיים של פוסידון, אך לרב - וזה גם מה שקיבלנו אנחנו - מדובר בסלמון, טונה אינטיאס, שרימפס, צלופח ודניס (המבטים שהגניבה שותפתי לארוחה לעבר השרימפס שנבלע במהירות בפי רמזו לי שיש עוד תקווה). לא בכדי זכה הרול בכתר רול הבית, הוא טעים להפליא ומצוין למי שאינו החלטי לגבי סוג הדג החביב עליו או למי שחושק באוקיינוס כולו. המשכנו לרול טוביקו - סלמון וסלמון סקין בציפוי טוביקו (ביצי דגים) שהיה קריספי ומרענן (35 שקל) ורול של ספייסי טונה (36 שקל) שהיה מאוזן כהלכה בין הפיקנטיות לטעם הנפלא והעדין של הטונה.

לאחר שהמסעדה הוכיחה את עצמה בתחום הסושי, וכדי למלא את תפקידי כחונכת באופן ראוי, הסברתי לירוקה בידענות רבה שמטבח יפני זה לא רק סושי אלא עולם ומלואו. לצורך הדגמה הזמנו גיוזה - שלוש יחידות: אחת ממולאת בבקר, אחת בעוף ואחת בירקות (27 שקל). פשוט ומצוין. לזכר ימים עברו המשכנו במנות צמחוניות: סלט מאטריות צלופן עם בייבי תרד ופטריות שיטאקי ברוטב ויניגרט צ'ילי (31 שקל) וכיסוני טופו מטוגנים המוגשים במרק יפני עם פטריות שיטאקי (אגדאשי טופו 27 שקל). שתי המנות הוכיחו שגם ליפנים צמחונים יכולים להיות חיים יפים.

את הארוחה סיימנו בקינוח של פרפה חלבה על אטריות קדאיף עם תפוז ותמרים (24 שקל) מלווה בסיכום נלהב. טוב לראות שבין כל מפעלי הענק של מסעדות הסושי והפסט פוד הנא יש מקום קטן ואינטימי עם אווירה מצוינת שעושה סושי מעולה, מגוון ועונה על כל הדרישות לחובבי הסושי הותיקים וגם למצטרפים החדשים.