לוח זמני הרכבת - הטעיית הציבור

בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב חייב (יום ד', 24.10.07) את רכבת ישראל לשלם 360 שקל פיצויים למרצה מכפר סבא, חיים פרי, שאיחר להגיע להרצאה במכללה בעכו בגלל איחור ניכר של הרכבת. כמו כן חויבה רכבת ישראל לשלם לפרי 500 שקל הוצאות משפט.

פרי טען כי החנה את רכבו בבית יהושע ותכנן להגיע בזמן להרצאה. אבל הרכבת לא הגיעה במועד והוא נאלץ לנסוע ברכבו. האיחור להרצאה גרם לו מפח נפש, ולאחר מכן לא הוזמן עוד להרצות בעכו. קליין תבע פיצוי בסך 2,500 שקל על נזקיו.

הנהלת הרכבת הודתה כי היה איחור של כחצי שעה, אך טענה שלפי פקודת מסילות הברזל, "המנהל" מוסמך לקבוע את גובה הפיצוי על איחור. ואכן נקבע כי על איחור של 30 דקות יקבל הנוסע כפיצוי כרטיס נסיעה באותו קו, ועל איחור של שעה - 2 כרטיסים. הרכבת גם טענה שלפי דיני הנזקים אי אפשר לתת סעד לתובע אם נקבע סעד אחיד לכלל ציבור הנוסעים. טענה נוספת שהועלתה היתה שכל אדם היוצא מביתו צריך להביא בחשבון סיכון סביר שתוכניותיו לא יתממשו.

השופט מנחם קליין פסק כי טענת הרכבת שאין לפרי זכות לפנות לערכאות היא בלתי חוקתית. עוד קבע כי הגבלת הפיצוי לכרטיס אחד נעשתה בחוסר סמכות, והביע תמיהה על עצם המחשבה לתת פיצוי כזה, שהרי פרי לא ייסע עוד לעכו. השופט קליין ציין כי אילו הודיעה הרכבת שלוח הזמנים שלה הוא בגדר המלצה בלבד, היה יסוד לטענותיה, אבל היא בחרה להסתיר את המידע על העיכובים הצפויים כדי להציג את עצמה לציבור כאיכותית, דייקנית ומהירה.

את פסק דינו סיכם השופט כך: "מדובר בהטעיה ובהיעדר כל סמכות לקבוע פיצוי, ועקב פגיעה בזכויות יסוד כל שנותר הוא לקבוע כי חסימת הגישה לערכאות מבוטלת".