נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, אמרה כי "הישגו" הגדול של הנשיא לשעבר משה קצב, בעסקת הטיעון, הוא העדר עבירת אונס. לקראת סופו של הדיון העירה ביניש, כי על-פי כתב האישום הנוכחי, ספק אם ניתן לקבוע שיש קלון במעשיו של קצב.
דבריה של השופטת ביניש נאמרו במהלך דיון (יום ג', 30.10.07) בבג"צ בעתירות נגד עסקת הטיעון עם קצב. הרכב מורחב של חמישה שופטים: הנשיאה דורית ביניש, אליעזר ריבלין, אילה פרוקצ'יה, אדמונד לוי ואשר גרוניס, דן בשש עתירות שהוגשו על-ידי חלק מהמתלוננות, ושורה של ארגונים כמו התנועה לאיכות השלטון ושדולת הנשים.
העותרים הצביעו, בין היתר, על כשלים הטמונים לטענתם בהחלטה של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, בחתימתו על העסקה. בין הטיעונים שהועלו: פגיעה בעיקרון השוויון, הצגת העובדות באופן מגמתי, התעלמות מהתקיימות יסודות עבירת האונס כלפי א'2, אי-מתן ביטוי לניצול יחסי המרות, פגיעה יסודית בזכות הטיעון של המתלוננות, שיקולים זרים והפרת הסדר הטיעון מצידו של קצב.
במהלך הדיון התייחסה נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, לפער בין הטיוטא שבה מיוחסת לקצב עבירת אונס להעדרה של עבירה זו מכתב האישום הסופי. לדבריה, העדר עבירה זו מעסקת הטיעון מהווה הישגו הגדול של קצב בעסקה. ביניש ציינה בהקשר זה את דברי סניגורו של קצב, עו"ד אביגדור פלדמן, שאמר כי קצב יודה ש"חיבק את א' מבית הנשיא" ואף "נגע ברגלה", אך זו "לא היתה סיטואציה מינית מובהקת".
ביניש ביקשה מהמשנה לפרקליט המדינה, שי ניצן, להתייחס למידה המותרת של "סטיה מהליבה" בעסקות טיעון, קרי: העדרה של עבירת האונס מהאישום המתוקן, וזאת לאחר שהמעשה "המיני" המיוחס לו באישום הסופי הוא "נגיעה בברך" בלבד."אני מודה באשמה", אמר ניצן. "בכתב האישום הסופי אין אונס. בשביל הסדר טיעון צריך שני צדדים, וגם מה שנכנס לכתב האישום הסופי, נכנס בעמל ויזע". הוא הדגיש כי ללא עסקה מדובר היה במשפט ממושך אשר בסופו ייתכן שקצב היה מזוכה. משפט כזה להערכתו היה מזיק למתלוננות ולאינטרס הציבורי.