הצדפה השחורה השמחה <br>

ביקור במסעדה, בכל מסעדה, גורר עמו לא מעט לבטים. מה נזמין, מה נאכל, באיזו מידה יהיה הסטייק עשוי וכמה חמים יוגשו השרימפס. ואם בשרימפס עסקינן, הרי שארוחה במסעדה שמתמחה בפירות ים עלולה להיות הבעייתית ביותר, בשל אופי ההכנה הכל כך שונה בין מקום למקום. לא אחת נכנסנו, חברי הג'מוס ואנוכי, למסעדות שהתגאו בפאר היצירה והגישו, בואו נגיד בלשון המעטה, ארוחה שהיא לא איי איי איי.

אחרי הפתיחה הזו, תרשו לי לומר לכם משפט כזה: מסעדת טרין בכניסה ליבנה לא רק שעמדה בכל הציפיות, היא אף עלתה עליהן עשרות מונים. מסעדה משובחת, מושקעת, נאה ועם אוכל מהסרטים. אם לסכם את כל זה בשתי מילים, הרי שפשוט אפשר לומר "יוסי סוויסה". השף המצוין היה סו-שף במסעדת "מקסים" הפריזאית בעברו וזה ניכר בכל נגיעה על הצלחת. היצירתיות והנשמה שמוכנסות לאוכל לא מותירות ספק קל שבקלים: מדובר במקצוען פרפקציוניסט מהסוג הנעלה ביותר.

בתפריט של הטרין לא מעט פריטים טעימים שבהם נגענו רק באופן קליל. למשל, טרין סלמון מעושן ברוטב גבינת שמנת (28 שקל), סופלה תרד ממולא גבינות צאן (28 שקל), קבב סרטנים עם עלי בייבי (38 שקל) ומנת שרימפסים נפלאה בג'ינג'ר וצ'ילי (51 שקל). הייתי מרחיב יותר, אבל אז באמת הייתי מחמיץ את המטרה שלשמה הגענו לטרין: פסטיבל מולים. פסטיבל מולים. פסטיבל מולים!

כן, כן, זו לא טעות כתיב. כשיש פסטיבל, צריך לציין את החגיגיות שבו לפחות שלוש פעמים. פסטיבל הוא משהו גרנדיוזי, ענק, שמח, וזה בדיוק מה שחיכה לנו. כבר בשלטי הדרך הבנו מה עומד לקרות בטרין. אמרתי לכם, איש חשדן אנוכי בעל ניסיון לא קטן בארוחות קלוקלות של פירות ים, ולכן התייחסתי לעניין בחשדנות: ואם המולים לא יהיו טובים? ואם יעשו אותם כמו במסעדה ההיא בבוסטון, שאחריה צמתי שלושה ימים?

א-הה! לא אצל חברנו יוסי סוויסה, שפינק אותנו ואת אורחי המסעדה בתפריט מולים נדיב. מולים, על-מנת לא לסבך את העניינים, הם פשוט צדפות. כדי שיהיו טעימות ובריאות יש להחליף את האספקה בתוך ימים ספורים על-מנת שהמולים לא יאבדו מטריותם. ובטריות הזו ניתן להרגיש מייד כששולפים אותם מהקונכייה. אין שום צל של ספק לגבי המולים של הטרין, הם מוכנים במקצוענות הראויה.

אז מה אפשר לקבל בפסטיבל המולים הזה, אתם שואלים? ובכן, מעבר לתפריט הרגיל שכולל מנות ים ובשר (ביום רביעי אפילו מגישים סושי), ניתן ליצור ארוחה על טהרת המולים במחיר של 82 שקל. למשל, מרק המולים הנפלא שמלווה בפסטת מולים לא מהעולם הזה - ספגטי עם מולים שמשתלבים מצוין אחד בשני; או את מה שלקח הג'מוס - סביצ'ה מולים על מצע קרפצ'יו סלק ומולים בג'ינג'ר וחלב קוקוס. איך רוקח סוויסה את הרוטב הזה קשה להסביר, אבל מה שיוצא הוא מעדן מלכים.

כמובן שאנשים רגילים היו מסתפקים בשתי המנות הללו ובשתייה, אבל כבר אמרתי בפעמים הקודמות - הג'מוס ואנוכי ממש לא אנשים רגילים, ולכן נשנשנו עוד כמה דברים מסביב, וקינחנו בטירמיסו (31 שקל) ובקרפ ברוטב תפוזים בשלהבת (קרפ סוזט), חתיכת בצק מתוקה ומדהימה שמגיעה עם רוטב תפוזים בלהבה שנראית כמו מדורת ל"ג בעומר. 31 שקל עולה התענוג, ואחרי כל כך הרבה מולים אסור להחמיץ גם אותו. בכל הארוחה ליווה אותנו יין ססלוב אדום קברנה סוביניון (112 שקל).

פסטיבל המולים של הטרין מסתיים ב-22 בנובמבר. במשך 14 שנים (!) בתקופה זו של השנה עושה סוויסה את פסטיבל המולים הזה (לא בהכרח במסעדה עצמה), כשפעם בשנה הוא מפתיע גם עם פסטיבל שרימפסים. עצה שלנו: נכון לכתיבת שורות אלה, יש לכם שבועיים ושעון החול רק הולך ואוזל. בקשה אישית שלי (ושל הג'מוס): אל תחכו לשנה הבאה, כי פשוט חבל. זה ביבנה, זה ממש בירידה מהכביש המהיר וזה אחד המקומות הטובים בארץ למאכלי ים בכלל ולמולים בפרט.