הצעת חוק האוסרת שימוש בסמלי השואה - מסוכנת

האגודה לזכויות האזרח פתחה במאבק נגד הצעת חוק האוסרת שימוש בסמלים ובכינויים מהשואה. באת כוח האגודה עו"ד לילה מרגלית מכנה את ההצעה "מסוכנת" וככזו "שמביאה אותנו הישר לתחתית המדרון בה 'האח הגדול' אוכף כללי נימוס באמצעות איסורים פליליים ואיומים במאסר".

אמש (יום ד', 21.11.07) אישרה הכנסת בקריאה טרומית את הצעת החוק האוסרת שימוש "שימוש בסמלים נאצים שלא במסגרת או למטרת לימוד, תיעוד, עבודה מדעית, דיווח היסטורי, העברת מידע אמיתי על הנאציזם, או למטרת מחאה נגד תופעות גזעניות". עוד קובעת ההצעה כי עונשו של המפר חוק הוא שלש שנים מאסר. ההצעה עברה בקולותיהם של 17 חברי כנסת מול חמישה מתנגדים, אל המשך הליכי חקיקה בוועדת חוקה חוק ומשפט.

הזכות לביטוי גס וקיצוני

האגודה לזכויות האזרח פתחה בקמפיין למנוע את המשך החקיקה של החוק. בפניה לחברי הכנסת כתבה באת כוחה של האגודה עורכת דין, לילה מרגלית, כי מדובר בהצעה הפוגעת בחופש הביטוי והיא מסוכנת. חופש הביטוי הוא "הזכות להגיד דברים קשים, נוקבים ואפילו פוגעים. הוא הזכות לתת ביטוי גס וקיצוני לעמדות, רגשות ומחשבות, והוא כולל גם את הזכות לעשות שימוש רטורי בדימויים קשים ופרובוקטיביים. שאלת הלגיטימיות החברתית של השימוש בסמלי השואה בשיח הפוליטי והציבורי היא שאלה גדולה, שראויה לדיון חופשי במסגרת 'שוק הדעות'; היא אינה שאלה, שיש לטפל בה באמצעות החוק הפלילי".

האגודה מזכירה בפניה את השימוש שעשו מתנגדי ההינתקות בטלאי הצהוב כדי למחות נגד מדיניות הממשלה, אך לא רק הם, אלא גם ההוגה פרופ' ישעיהו ליבוביץ "שנקט בביטוי החריף 'יודונאצים', ג'רי סיינפלד שעשה שימוש סאטירי במונח 'נאצי' בתוכניתו המפורסמת על ה-'סופ נאצי', ניצולי השואה שלבשו בגדי פסים וטלאי צהוב במצעד המחאה בקיץ שעבר (!); ואנשים השואלים בציניות, 'מה זה כאן, גסטאפו?'".

כל אלה מדגישה מרגלית יכולים היו להשלח לכלא, "האם כך ראוי במדינה דמוקרטית?", היא שואלת. בפניה דורשת מרגלית מחברי הכנסת לשקול מחדש את עמדתם ולפעול למשיכת הצעת החוק.

הצעה ותיקה מתקופת ההינתקות

במהלך הדיון במליאה אמרה אחת מיוזמות ההצעה חברת הכנסת, קולט אביטל כי אין מדובר בהצעה חדשה אלא בכזו שאושרה כבר בכנסת קודמת בקריאה טרומית ואף זכתה לאישור הממשלה. דברי אביטל מתייחסים להצעה שהועלתה כבר במרץ 2005 בין היתר על-רקע ענידת טלאי צהוב על-ידי תושבי גוש קטיף בטרם גורשו וזאת במחאה על הכוונה לגרשם.

יוזמות ההצעה אז, חברת הכנסת, קולט אביטל, וחברת הכנסת, יולי תמיר כיום שרת החינוך, נימקו בזמנו את ההצעה בכך ש"תופעת השימוש בסמלים ובכינויים נאציים גברה. נבחרי ציבור משווים לצוררי ישראל הגדולים ביותר לאורך ההסטוריה האנושית - הנאציזם. הקלות הבלתי נסבלת בה נעשה שימוש יומיומי כחלק אינטגרלי מהשיח הציבורי תוך זלזול מופגל ברגשות ניצולי השואה וצאצאיהם - ראוי לכל גינוי...אין להסתפק רק בדרך החינוכית שמטרתה למנוע תופעות אלו, אלא יש חשיבות לעגן את האיסורים גם בחקיקה מתאימה, זאת בכדי לבלום את התופעה או לפחות לצמצמה ככל האפשר"

אביטל הדגישה במהלך הדיון בקריאה הטרומית השבוע כי לא חשבה שהצעתה תהיה נחוצה וכי היא יודעת "שיש בה גם איזושהי פגיעה בחופש הדיבור", אבל היא הוסיפה "בכל הנוגע לסמלים נאצים אנחנו צריכים לאסור את השימוש בהם, לבד כמובן מצרכים חינוכיים וכד'".

לא לסגור את השואה בארון

התנגדות להצעה הביע ח"כ דב חנין מחד"ש. לדבריו ההצעה מוטעית "השואה והנאציזם הם סוגיה ששייכת למציאות של עולמנו. אסור לסגור אותם בתוך ארון סגור שאסור לשימוש ואסור לנגיעה. כדי להיאבק בתופעות כאלה צריך לדבר בהן, צריך להתייחס אליהן, צריך לדון בהן כולל בדיבור הפוליטי, שהוא מטבעו דיבור שנמצא במחלוקת". חנין הוסיף כי לא ראוי לאשר את החוק אפילו בקריאה טרומית, שכן "החוק כפי שהוא היום הוא לא התחלת התחלקות במדרון חלקלק, הוא כבר ירידה למקום מאוד-מאוד נמוך במדרון הזה".

כאמור הצעת החוק עברה בקריאה טרומית בקולותיהם של 17 חברי כנסת מול 5 מתנגדים, והיא הועברה להמשך הכנתה לוועדת החוקה חוק ומשפט.