רואה בעין טובה: נכפיל האוכלוסיה בבנימין

מהבוקר התחלף עידן בהנהגת המתנחלים בבנימין. על כס ראש המועצה שאוייש ב-28 השנים האחרונות על-ידי פנחס ולרשטיין התיישב סגנו בשנים האחרונות, אבי רואה. זאת לאחר שהביס בבחירות את המועמד עדי מינץ.

היום גרים בתחומי המועצה האזורית בנימין קרוב ל-44 אלף תושבים. אבי רואה מציב לעצמו יעד מינימלי של לא פחות מהכפלת האוכלוסיה בחמש השנים הקרובות זאת על אף התוכניות המדיניות והצהרות ועידת אנאפוליס. "זה באפשרותנו כי למרות שכשאומרים 'להכפיל' זה גורם לאנשים להיבהל אבל אם נבדוק כמה תושבים היו בבנימין לפני חמש ועשר שנים אז נבין שהדבר הזה הוא לא בשמיים", אמר.

רואה מצטער על כך שבעבר צמצמו ועדות הקליטה את אוכלוסיית המתיישבים. "אין ספק שהיום אנחנו אוכלים חלק מפרי הביאושים של מעשינו בעבר. אני לא אומר שצריך לבטל את ועדות הקליטה כי יישובים צריכים להיות מסוגלים לסייע ולתמוך בקבוצות מסויימות באופן יחסי ושלא יווצר יישוב שצריך לטפל בכולו וזה התפקיד של ועדות הקליטה. עם זאת, ועדות הקליטה צריכות להיות מכוונות לכך שהמשימה העיקרית שלנו היא להרחיב את היישוב ככל האפשר תוך יצירת מנגנוני הגנה כאלה ואחרים כדי שהקהילה עצמה לא תיפול".

לדבריו, זהו העיקרון היחידי שצריך להנחות ועדות קליטה ולא רצון ליצור חברה איכותית כזו או אחרת. "כידוע, עם ישראל הוא עם אחד ויש בו כל מיני סוגי אנשים והתפקיד של כל אחד לעשות את הכל בתחום שבו הוא חזק. אילו היינו נותנים את דעתנו לעניין הזה לפני יותר מעשור בוודאי שהיינו נראים אחרת מבחינת כמות האוכלוסיה ומבחינת האפשרויות שהיו לנו להרחבת היישובים וגידולם. בזמנו לא קלטנו את זה ובעצם כל אחד ניסה לשמור על חלקת האלוקים הקטנה שלו מבחינת החברה, האיכות והקהילה והיום אנחנו חוטפים את זה בפרצוף בתוכניות המדיניות האלה והאחרות. אף פעם לא מאוחר מדי והקשיים הם סימן לזה שאנחנו צריכים להתאמץ יותר ולתקן את מה שצריך לתקן ולהמשיך הלאה כדי שנוכל להישאר כאן לדורי דורות".

דבר לא תלוי בממשלה - רק בנחישות שלנו

הצהרתו של ראש הממשלה בוועידת אנאפוליס על הצורך בשינוי המציאות שהושגה במלחמת ששת הימים ולמעשה לנסיגה ישראלית מיהודה ושומרון אינה מבהילה את ראש המועצה החדש. על-פי תפיסתו, הדרך להתמודדות עם הגזירות המדיניות שתלויות ועומדות כבר זמן רב מעל שמי בנימין אינה עוברת במסדרונות הממשלה אלא בהמשך עשייה מאומצת בשטח.

לדברי רואה, ממשלה שנותנת להרחיב את ההתיישבות או ממשלה שלא נותנת אלו דברים שמשתנים.

"בעיקרון כמעט אף ממשלה לא עושה את זה מרצון והכל תלוי רק בעשייה שלנו, בנחישות ובהשקעה שלנו לבצע. כשאני נתקל בקשיים, כשהממשלה לא נותנת להמשיך, מבחינתי המשמעות של הדבר היא שאנחנו צריכים להשקיע יותר ממה שעשינו עד עכשיו. כך אני מתרגם את הקשיים - לא קשיים שגורמים לחכות ולהמתין אלא גורמים להשקיע יותר מאמצים ולחשוב על פתרונות יצירתיים. הצו שיש לנו לרשת את הארץ הוא, עם כל הכבוד, לא קשור לממשלה כזו או אחרת ובפרט שהוא חל על כל אחד ואחד מאיתנו ואותו אנחנו צריכים לממש פעם בסיוע הממשלה ופעם שלא בסיוע שלה. את זה אנחנו צריכים לתרגם למעשים ואת זה יש בכוחנו לעשות. יש לנו את הכוחות האנושיים מבחינת האנשים שמוכנים לתת מעצמם, ודאי הנוער הנפלא שיש לנו שכל כולו נתון למשימות הלאומיות של התיישבות ושל הצבא וגרעינים במקומות אחרים. ההון האנושי שלנו מאפשר לנו את זה ורק צריך מישהו שיכוון ויוציא את זה מהרעיון אל הפועל".