אתה כבר בן 26, אך עדיין גר בבית ההורים? את בת 25 ומדברת עם אימא כמה פעמים ביום? אל דאגה. מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה מצא שבניגוד להנחה הרווחת, צעירים שמקיימים קשר הדוק עם הוריהם - מגלים עצמאות בחייהם האישיים בצורה מלאה יותר מצעירים המקיימים קשר רופף עם הוריהם.
במחקרה, ביקשה ד"ר עירית יניר לבחון כיצד קשורה מערכת היחסים בין ההורים לבנם או לבתם ליכולת של הבן או הבת למלא אחר הציפיות החברתיות הרווחות כלפי צעירים בשלב "הבגרות הצומחת" - אלה שכבר אינם בגיל ההתבגרות, אך עדיין לא הקימו משפחה. החוקרת ראיינה בראיונות עומק מספר פסיכולוגים, הורים וצעירים בגילאים 27-23, ואף העבירה שאלון ל-300 משתתפים, שהורכבו מ-100 משפחות של שני הורים ובן או בת.
לדבריה, קשר הדוק עם ההורים הוא קשר שבו הצעיר מרבה לשוחח עם הוריו ולהשתתף בפעילויות משותפות איתם, כגון: ארוחות משותפות, והוא מרגיש נוח לשתף אותם בנעשה בחייו ולבטא את מחשבותיו ורגשותיו בפניהם. החוקרת מבחינה בין שיתוף ההורים והתייעצות עמם לבין קבלת כל עצותיהם או מילוי כל ציפיותיהם. "צעיר עצמאי הוא זה המגלה עצמאות לא רק בתפקודו היומיומי אלא גם בתחום הרגשי, ובוחר את דרכו בחיים מתוך אוטונומיה רגשית ומחשבתית", ציינה.
בניגוד לדעה הרווחת, שקשר הדוק מבטא תלות, הרי שממצאי המחקר הראו שדווקא צעירים שקיימו קשר הדוק עם הוריהם היו בעלי מידה רבה של עצמאות כלכלית, עצמאות בתפקוד היומיומי, גיבשו זהות מקצועית, חשו תחושה פנימית של בגרות וקיימו קשר זוגי משמעותי ואינטימי. לעומתם, הצעירים ששיתפו את הוריהם במידה מועטה ביותר עמדו במשימות החברתיות של גילאי ה"עשרים פלוס" בצורה טובה פחות, ובחירותיהם נעשו לעיתים לא מתוך עצמאות רגשית אלא מתוך צורך להתנגד לציפיות הוריהם. "המחקר גילה כי גם בתום גיל ההתבגרות הקשר המשפחתי חשוב מאוד לגיבוש הזהות ולקידום התפקוד העצמאי של הבן או הבת. מתברר, שלא רק שעצמאות וקשר הדוק יכולים לבוא ביחד, אלא שהם אף תורמים זה לזה", ציינה ד"ר יניר.
