זכות היוצרים שייכת למחבר לא לאתר

בית משפט השלום בנתניה דחה תביעה שהגישה חברת "המטען שירותי מידע מקוון" נגד חברת "שי הוצאה לאור" על הפרת זכויות יוצרים. השופטת יעל קלוגמן חייבה את "המטען" לשלם ל"שי" שכר טירחת עורך דין בסך 6,000 שקל.

כל אחת מהחברות מוציאה לאור עיתון אינטרנט בתחום התובלה. ב-4 במאי 2006 פורסמה בעיתון של "המטען" כתבה של פנינית ברמן, שכותרתה: "דרך המשי 2006 - מטורקיה לסין דרך נמל חיפה". הכתבה מתארת מסע של ארבעה אופנוענים ישראלים.

בכתב התביעה ובתצהיר מטעם "המטען" נאמר כי סיפור הכתבה נמסר לה מחברת "אוריין ש.מ." שנתנה חסות למסע האופנוענים ומימנה את הובלת האופנועים. ב-17 במאי 2006 פורסמה בעיתון של "שי" כתבה בנוסח כמעט זהה, שכותרתה: "אוריין בדרך המשי". "המטען" טענה בתביעתה כי בפרסום זה הפרה "שי" את זכות היוצרים שלה בכתבה, ודרשה כי תפצה אותה על כך ב-20,000 שקל.

בכתב ההגנה שהגישה "שי" באמצעות עו"ד יורם מושקט, נטען כי אוריין פנתה אליהם באמצע מאי 2006 והפצירה בהם לפרסם את סיפור מסעם של האופנוענים. נציגת אוריין אף שיגרה אליהם את הסיפור, בנוסח שפורסם בעיתון של "המטען", בלא לציין כי פנתה גם אל "המטען" לצורך פרסום סיפור המסע, ובלא לציין מי כתב את נוסח הסיפור, כפי שהועבר ל"שי".

"שי" חלקה על עצם קיומה של זכות יוצרים בכתבה, וטענה כי מדובר בהודעת יחצנות של אוריין, ולא בכתבה שמקימה זכות יוצרים. עוד נטען כי גם אם יימצא, שהייתה זכות יוצרים לגבי הכתבה, עומדת להם ההגנה של "מפר תמים", על-פי סעיף 8 לחוק זכות יוצרים, 1911, כיוון שבנסיבות שבהן קיבלו את נוסח הסיפור לא ידעו, ולא היה להם יסוד לחשוד, שקיימת זכות יוצרים בכתבה. מנהל אתר "שי" העיד בעניין זה כי בעת שקיבל את החומר מאוריין התייחס אליו כאל הודעת יחצנות של אוריין, ועקב המגעים עם נציגת אוריין לגבי פרסומו סבר שתוכן הידיעה נכתב בידי מישהו מאוריין.

מי את פנינית ברמן

השופטת קלוגמן כתבה בפסק דינה כי בכתבה של "המטען" נאמר כי נכתבה בידי פנינית ברמן, ועל-פי החוק זכות היוצרים שייכת למחבר היצירה, אלא אם כן עבד אצל אחר. "המטען" לא טענה כי פנינית ברמן הייתה עובדת שלה, וכי הכתבה נכתבה תוך כדי עבודתה ב"המטען". לפיכך, ככל שיש זכות יוצרים בכתבה, היא שייכת לפנינית ברמן ולא ל"המטען", ועל כן אין ל"המטען" עילת תביעה על הפרת זכות יוצרים.

השופטת קבעה כי ל"המטען" לא הייתה תשובה טובה על כך, ולכן קיבלה את טענת עו"ד מושקט כי די בכך כדי לדחות את התביעה. החברה הדגישה כי כלל לא דנה על עצם קיומה של זכות היוצרים על כתבה זו וגם לא על הטענה כי אם בכלל יש זכות יוצרים כזאת, היא שייכת לאוריין. השופטת ציינה כי מנהל "המטען" לא צירף לתצהירו את הטקסט שהעבירה אליו אוריין, ועל כן לא היה ניתן לבדוק, לפי חומר התביעה, עד כמה הכתבה שפורסמה בעיתון "המטען" זהה לטקסט או שונה ממנו, ובמה.