צלם חתונות יפצה חתן על שימוש בתמונתו לפרסומת

בית משפט השלום בקריית גת קיבל תביעה של נשוי טרי נגד צלם חתונות לשלם לו פיצויים מכוח חוק הגנת הפרטיות, משום שעשה שימוש בתמונה מחתונתו, בלא ידיעתו ובלא הסכמתו, לצורכי פרסומת.

עם זאת, דחה השופט איל באומגרט את תביעתו של האיש, אברהם משולם, כי הצלם יעקב יפרח, בעל "מימד-אולפני צילום", ישלם לו 90 אלף שקל פיצויים. השופט קבע כי הסכום המרבי על-פי חוק הגנת הפרטיות הוא 50,000 שקל, אך מכיוון שמשולם לא הצליח להוכיח שנגרם לו נזק מהפרסום, עליו להסתפק בפיצוי בסך 13 אלף שקל, וכן שכר טירחת עורך דין בסך 3,000 שקל.

מפסק הדין מתברר, כי כאשר התארח משולם בחתונה של חברו גילה כי יפרח, שצילם גם שם, מציג כרטיסי ביקור של עסקו ועליהם תצלום מחתונתו של משולם. לטענתו, גם פרסם הצלם במשך חודשיים את התמונה, במסגרת מסע פרסום של עסקו במקומוני הדרום.

לטענת משולם, לא התבקש מעולם לתת את הסכמתו לפרסום, לדבריו, הוא חבר בקהילה החרדית ולכן גרם לו הפרסום עוגמת נפש. לדבריו, החלו לכנות אותו "דוגמן" והוא אף קיבל פניות מנשים. לדבריו, נוהג זה אינו מקובל בעדה החרדית. לדבריו, גרם פרסום התצלום למתיחות במקום עבודתו כמשגיח כשרות ובסופו של יום נאלץ להתפטר.

שימוש ציני בתורת ישראל

לעומתו טען יפרח כי פנה למשולם וזה לא הביע התנגדות להפצת כרטיסי הביקור. רק לאחר זמן רב קיבל ממנו פנייה בכתב שבה הוא נדרש להפסיק את השימוש בתמונה, וכך עשה לאלתר. יפרח גם טען כי משולם אינו "בן תורה" ומנסה לעשות "שימוש ציני בתורת ישראל".

על-סמך התרשמותו, קבע השופט כי יפרח הבין כי משולם אינו מתנגד לפרסום. עם זאת, ציין כי הפרסום לא הובא לידיעתו של משולם. כמו כן קיבל את גרסתו של משולם כי פנה להפסיק את הפרסום באיחור של חודש וחצי משום שלא ידע עליו עד אז.

השופט הדגיש כי משולם לא הוכיח כי הפרסום גרם לו עוגמת נפש, בושה וסבל בגלל היותו חבר בקהילה החרדית וכי אולץ להתפטר ממקום העבודה. הוא גם לא הוכיח כי מגזר מסוים אינו רואה בעין יפה פרסום כזה או שהמעביד לא ראה אותו בעין יפה.

עם זאת, קבע השופט כי יפרח פגע בפרטיותו של משולם למטרות רווח. אומנם לא הוכח שהיה לו רווח מעצם השימוש בתמונה במסגרת מסע הפרסום. אבל "די בעצם מטרת הפרסום לשם ריווח על-מנת למלא בתוכן את התיבה "ריווח", ואין חשיבות לצורך הדיון דנן באם הנתבע הפיק ריווח כלכלי מפרסום תמונת התובע במקומונים".