גולדווסר מפקפקת בשיקולי פוליטיקאים

מיקי גולדווסר, אמו של החייל החטוף אהוד גולדווסר, טוענת כי התנגדות מצד פוליטיקאים להגמשת הקריטריונים בופן שיאפשר גם שחרור ערבים שדם על ידיהם מונעת משיקולים זרים. היא השתלחה בפוליטיקאים תוך הטחת אשמה ולפיה אינם קשובים לדופק העם, כלשונה.

"אני לא רוצה לחזור על הכשלים שהיו", אמרה גולדווסר בעצרת הזדהות למען החטופים, ביום ה-531 לחטיפתם, שקיימה אגודת הסטודנטים של מכללת עמק יזרעאל. "אני רוצה לזעוק בקולי-קולות: החזירו לנו את החיילים אשר נישבו ונלקחו על לא עוול בכפם. מישהו היה אחראי לחטיפתם. לא הם צריכים לשאת בתוצאות. הם נושאים בסבל שלא יתואר מידי קבוצות אנשים אכזריים מכל מה שהדמיון יכול לדמיין. מי יודע בכלל מה עובר עליהם בכל רגע ביומם?

"עכשיו, מקווים שאנו קרובים להסדר החזרתו של גלעד, או נכון יותר: יש לנו את היכולת מכורח המצב שאנו פגענו בחמאס והם אלה המבקשים את ההודנא, להחזיר את גלעד שליט. מעיזים כמה פוליטיקאים לערער על נטייה להחלטה להגמיש את ההגדרה של ערבים. לא בגלל איזו אמת פנימית, אלא בגלל נטייה לשאת חן בעיני סקטורים מסוימים ולנסות בתמורה לזכות ברווח פוליטי. רק אני שואלת איך הם היו מגיבים לו ילדם היה החטוף ולא ילדי. קל מאוד לנסות לעשות רווחים פוליטיים על-חשבון גבו של מישהו אחר".

מיקי גולדווסר המשיכה: "רבותיי, יש לכם טעות שתעלה לכם ביוקר רב. אינכם חשים את הדופק האמיתי של העם שלנו. התרגלתם לעשות ככל העולה על רוחכם. לא עוד, משבר מלחמת לבנון השנייה הוא עמוק יותר. הוא חשף את פרצוף השלטון בכל כיעורו. הוא חשף את משבר הקודים המוסריים אפילו בצבא, הוא נגע בנקודה הרגישה ביותר של עמנו - צה"ל. צה"ל, רבותי, הוא צבא העם, לא צבא שכיר. הוא צבא שמתגייס מכוח ההתחייבות המוסרית של בנינו למדינה. עד כאן. אם לא תחזירו את החיילים החטופים - תשברו את שארית הרצון שנותר בעם, לא נוכל להעמיד חיילים עם החשש של בגידה בהם. זה השיקול שצריך להנחות אתכם כשאתם חושבים על פדיון חיילים חטופים".

נתנאל איזק, יו"ר אגודת הסטודנטים, אמר בארוע: "היכן הוא ראש ממשלת ישראל מר אהוד אולמרט? לו בניו היו בשבי האויב, האם גם אז היו חולפים להם הימים בדממה מחפירה שכזאת? היכן הוא שר הביטחון מר אהוד ברק? האם דם החיילים שבשבי האויב אינו מספיק כחול בכדי לפעול למען שחרורם?

"כשקראו לנו למילואים לא היססנו. עזבנו כולנו את המשפחה ובלי לשאול שאלות לבשנו מדים ונלחמנו. ככה חינכו אותנו מאז ומעולם - לקחת אחריות על מעשינו כי לא מפקירים פצועים בשטח. היכן היא האחריות של אותם מנהיגים מהוללים אשר בלי להניד עפעף מדברים גבהה על תמורות מדיניות ועל תוכניות מרחיקות לכת. האם אותם אנשים אשר אינם מסוגלים לקחת אחריות על מעשיהם אמורים לקחת אחריות על מעשי עם שלם?".