תושבת תל אביב, בת 50, תובעת מבית החולים איכילוב ומרופאיו לשלם לה יותר משני מיליון שקלים פיצויים על רשלנות שגרמה לה לשיתוק בכל גפיה. התביעה מופנית נגד בית החולים, נגד פרופ' נתן בורנשטיין, ד"ר אלכסנדר גור וד"ר בוריס שיכמן, ונגד עיריית תל אביב שהיא בעלת בית החולים.
האישה טוענת, באמצעות עו"ד דוד פייל, כי בספטמבר 2004 הגיעה לבית החולים איכילוב עקב תחושות נימול קשות וחוסר תחושה בידיה וברגליה. היא אושפזה לשבוע, ורופאי בית החולים שבדקו אותה גילו פריצות דיסק בצווארה. למרות תלונותיה, העדיפו הרופאים לשחררה לבדיקת MRI, שהיא יקרה, בקופת החולים שלה, ולא לבצע את אותה מייד בבית החולים.
בדיקת MRI צווארי בוצעה במרפאות הקופה בנובמבר 2004, יותר מחודש לאחר שחרורה מבית החולים, והתברר ממנה כי יש לנתח את האשה בדחיפות בגלל נזקים בלתי הפיכים לחוט השדרה שלה, שהחמירו בגלל העיכוב בטיפול. הניתוח לא הצליח לשפר את מצב בריאותה והיא נותרה משותקת בגפיה, ונזקקת לטיפול סיעודי לשארית חייה.
פיצויים גם לבת
האישה, הורה יחיד, המגדלת ילדה בת 10, תובעת את בית החולים ורופאיו לפצותה על אבחון לקוי, שחרור שלא על-פי נהלי בית החולים ועיכוב בטיפול שגרם להתדרדרות בבריאותה. מכיוון שמצבה הסיעודי ישפיע על עתיד בתה, היא תובעת שבית החולים יפצה גם את הילדה.
עו"ד פייל טוען בתביעה כי אילו עשו רופאי איכילוב את הבדיקה כבר בעת האשפוז הראשון, היו מנתחים את האישה כבר אז, מצבה הנוירולוגי לא היה ממשיך להחמיר, ובכך היה נמנע הנזק שנגרם לה או לפחות היה רובו נמנע. בהתנהגותם גרמו בית החולים והרופאים נזק קשה ובלתי הפיך לאשה, למרות שהיו בידיהם כל הכלים לאבחן את הלחץ על חוט השדרה.
מעין שקיעה לתוך אפתיה
