הביטוח לא שולם בשל דיווח כוזב על דגם הרכב

בית המשפט המחוזי בבאר שבע דחה ערעור של רונית חליוה על פסק דין של שופט בית משפט השלום אריאל ואגו, שדחה את תביעתה לחייב חברת ביטוח לפצות אותה על גניבת מכונית הב-מ-וו שלה מדגם AIL בנימוק שהשאירה את המפתח ברכב, וכן משום שהחברה הודיעה לה כי אינה מבטחת את הדגם הזה. השופטים ניל הנדל, רויטל יפה-כץ ורחל ברקאי חייבו את חליוה לשלם לחברת הביטוח אי.די.אי. הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בסך 15,000 שקל.

מפסק הדין עולה כי חליוה סיפרה לאחר הגניבה כי המכונית נגנבה ממגרש החנייה שליד ביתה, בלא שהמפתח היה בה. אבל המשטרה מצאה את המכונית בשטחי הרשות הפלשתינית כאשר המפתח תקוע במתנע. כמו כן התברר כי חליוה סיפרה במרמה לחברת הביטוח כי מכוניתה היא מדגם IL משום שידעה שהחברה אינה מבטחת דגם AIL.

מתי לא ישולם ביטוח בגלל מרמה

בפסק הדין שדחה את הערעור, דן השופט הנדל, בין היתר, במשמעות ההסתרה של דגם המכונית מחברת הביטוח. סעיף 6(ג) לחוק חוזה הביטוח קובע כי אם מבוטח הסתיר בכוונת מרמה, עניין שידע שהוא מהותי, תפקע חובת חברת הביטוח לפצותו על-פי תנאי הפוליסה. היה ברור שחליווה הסתירה, והתכוונה לרמות. השאלה שדן בה השופט היתה אם חליווה ידעה שדגם המכונית הוא עניין מהותי. השופט כתב כי "על-פי הדין, הפסיקה ומדיניות משפטית ראויה, עניין זה מהותי הוא".

השופטת ברקאי הדגישה בפסק הדין, לגבי משמעות כוונת מרמה לפי סעיף 6(ג) לחוק חוזה הביטוח, כי העובדה שחברת הביטוח גילתה את דעתה במפורש באוזני המבוטח כי אין היא נכונה לבטח את דגם הרכב הנדון, ובכך גילתה דעתה כי מדובר בעניין מהותי מבחינתה, "ומבלי להיכנס לשאלה אם סירובה של חברת הביטוח לבטח את המבוטח היה מוצדק, שהינה בנסיבות אלה שאלה לבירור לפני המפקח על הביטוח ולנוכח קיומו של מניע ברור של המבוטח בהשגת כיסוי ביטוחי, שלא היה משיג אלמלא מעשה המרמה, יש לראות במידע שהועבר למבטחת כמעשה מרמה", הפוטר את חברת הביטוח מכל אחריות על-פי חוזה הביטוח.