השופטת ארבל: התקשורת מהלכת אימים

שופטת בית המשפט העליון עדנה ארבל קוראת להחזיר את ההליך המשפטי לתוך "ד' אמות הזירה המשפטית", ולא לנהל אותו בתקשורת. "לכולנו יש ילדים ושכנים", הדגישה ארבל.

דבריה נאמרו (יום ה', 31.1.08) בהשתלמות הפורום הפלילי של לשכת עורכי הדין המתקיימת במלון דן באילת.

במהלך דבריה נמנעה ארבל מלנקוב בשמו של נשיא המדינה לשעבר משה קצב, אך ניכר כי לפרשה זו כוונו עיקר חיצי ביקורתה על התנהלות התקשורת ביחס לנאשמים וקורבנותיהם.התקשורת לדבריה "משמשת בשנים האחרונות כזירה לפגיעה בנאשם ובקורבנות עבירה. לעיתים, יש תחושה שהתקשורת משמשת יחסי ציבור, וכצינור למי מהצדדים, דבר הגורם עוול לחשוד ולנאשם". בעניינים של קורבנות, אמרה ארבל "התקשורת משמשת לעיתים ככלי להלך עליהם אימים גם אם אין זו כוונתם".

היא הוסיפה כי היא רואה חובה לשוב ולהדגיש את "הצורך לנהל את ההליך המשפטי בדלת אמות הזירה המשפטית ולא בתקשורת, בהליכים שיש בהם להבטיח הוגנות והגינות". היא אף חושפת כי בין השיקולים שבית המשפט לוקח בחשבון, מצב שבו "מתלוננת חוששת שענייניה האינטימיים יהפכו לנחלת הכלל". "לכולנו יש ילדים ושכנים. צריך להיות מודע לבעייתיות ביחס למי שחווה חוויה קשה כקורבן עבירה", אמרה ארבל.

בדבריה התייחסה ארבל למתן עדות של נפגע עבירה ומחירה - הפגיעה בפרטיות. גם כאן מרמזים דבריה בין היתר לעיסוק התקשורתי בכל הנוגע לקושי הראייתי בעסקת הטיעון עם משה קצב. "כאשר יש מסמכים שבהם מופיעים פרטים אישיים של העד והוקרבן, למשל, יומן אישי, תיק סוציאלי, תיק רפואי משנים עברו, תיק אישי ממקום עבודה, כל אלה הם רשומות אישיות, שחשיפתן פוגעת בעד פגיעה קשה. במצב זה יש לאזן עם זכותו של הנאשם להליך הוגן. כל אחד צריך לשאול עצמו אם זה באמת דרוש להגנת הנאשם ואם מדובר בפגיעה שלא מקדמת שום הגנה. גם נאשם צריך לשמור על כללי הגינות כמו למשל בחקירה הנגדית של העד. כך אני מאמינה".

לדבריה ביחס אל קורבן עבירה חלה שחיקה וזו מאיימת על ההליך הפלילי "נאמר לא אחת שזכותו של הנאשם למשפט הוגן וזכויותיו הן אינן היחידות העומדות על הפרק. חוק יסוד כבוד האדם חל על הציבור כולו, זכותו של העד, המתלונן, הקורבן, גם כלפי מי המבקש את עזרתה של החברה כדי שתסיק מסקנות מביזויו של אדם".

השופטת ארבל הדגישה, כי נדרש ביטוי הולם לזכויות הקורבן, ו"המגמה הגיעה לשיאה עם חקיקת חוק זכויות נפגעי העבירה". עם זאת, החוק לדבריה "לא הפך את הקורבן לצד בהליך הפלילי. החוק החדש קובע את זכותו של הקורבן להגנה ולמידע על ההליך הפלילי". בהקשר זה, ציינה, "יש מי שיסבור שקיים יחס ישיר בין זכויות הקורבן לזכויות הנאשם, ויש מי שיסבור ששמירה על זכויות הקורבן משמעה פגיעה בזכויות הנאשם, אולם לגישתי אין סתירה בין השתיים. זכויות הנאשם לא בהכרח נפגעות, היכן שזכויות הקורבן נשמרות. הזכויות שנקבעו בחוק זכויות נפגעי עבריה הם בגדר מינימום הכרחי".