פרקליטות מחוז תל אביב הגישה (ד', 5.3.08) לבית המשפט המחוזי כתב אישום נגד אמנון לוי, בן 48, מבני ברק, המייחס לו אונס, עבירות מין ואלימות חמורות אחרות בצעירה מאז היתה בת 15 ובמשך שנים רבות. בין היתר, מיוחסות לו עבירות של אונס קטינה, אונס, מעשה סדום, כליאת שווא, תקיפה בנסיבות מחמירות ואיומים. לוי עומד למשפט נפרד על ניסיון לרצוח את הצעירה.
התובעת עו"ד יעל הראל טוענת בכתב האישום, כי א.ב., כיום בת 22, הכירה את לוי בשנת 2001 כאשר שהתה בפנימיית "אור חיים" בבני ברק. באותה עת היה לוי חבר של אחותה. לאחר כמה חודשים נפרד מהאחות והחל להתרועע בקביעות עם הנערה. בחודשים הראשונים להיכרותם, נהג לוי לבקר אותה בפנימייה ולאחר-מכן, בביתה שבבני ברק ולקח אותה לטיולים במכוניתו.
במהלך 2001 כשישבו במכוניתו, נישק וליטף לוי את גופה והחדיר את אצבעותיו לאיבר מינה, בלא הסכמתה החופשית. באותה תקופה לקח אותה ברכבו לפארק בתל אביב ובעל אותה בלא הסכמתה החופשית. בהמשך המשיך לעשות זאת מספר רב של פעמים.
ב-2002 כאשר כבר מלאו לה 16 שנים, אסף אותה לוי מביתה שבבני ברק והוביל אותה לפארק בתל אביב. לאחר שנגע בה הביעה את מורת רוחה וסלידתה ממנו. בתגובה, היכה באגרופו בפניה, והכניס בכוח חולצה לפיה באופן שהקשה על נשימתה וגרם לה לחנק. הוא הודיע לה שיפסיק את מעשיו רק בתנאי שלא תצעק ולא תזעיק את המשטרה. היא חששה לחייה, סימנה בידה שלא תעשה דבר והוא הוציא את החולצה מפיה. לאחר-מכן, איים עליה שאם תספר מה שאירע, ירצח אותה. בשל חששה ממנו לא סיפרה על-כך לאיש.
באותה תקופה לקח אותה לוי ברכבו למקום מבודד, וביצע בה מעשה סדום למרות התנגדותה ובכייה. כמו-כן, אנס אותה פעמים רבות ברכבו ובדירתו.
כליאה בדירה
ב-2004, כשמלאו לה 18 שנים הוציא אותה לוי מדירת הוריה והעבירה לדירה ששכר ברחוב בר-אילן בבני ברק. בתקופה זו נהג לצאת לעבודתו בשעות הבוקר ולנעול את הצעירה בדירה, בלא לאפשר לה לצאת מפתח הבית, עד לשובו. כשהביעה המתלוננת את מורת רוחה מכליאתה, אמר לה: "תצעקי עד מחר, אין מי שישמע אותך". בתקופה זו דרש ממנה לקיים איתו יחסי מין, מדי יום ביומו. כאשר סירבה היכה אותה בכל חלקי גופה ואיים עליה שירצח אותה. בתקופה זו ביצע כמה פעמים בנערה מעשי סדום בכוח.
ב-2005 רשם אותה לוי ללימודים במדרשיה "מורשת חנה" בירושלים כדי לחזק את אמונתה בדת ולשכנעה להתחתן עימו. כששהתה במדרשה, אנס אותה שוב כמה פעמים.
התובעת מבססת את כתב האישום, בין היתר, על עדויות חברותיה של הצעירה ושל מנהלת המוסד החינוכי שבו למדה.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
