יונה שרקי תבע את חברת התעופה ארקיע בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 5,000 לאחר ששב ארצה מירח דבש בפריז באיחור. מכתב התביעה עלה שהטיסה נועדה לשעה 19:55 ובשעה 16:30 נאמר לו, טלפונית, שתצא במועד. כשהגיע לשדה התעופה התבשר שהטיסה תצא באיחור של 6 שעות. שרקי קיבל תלושים לקניית ארוחה בנמל ומאחר שחפץ במזון כשר יצא מהשדה, לדבריו, באישור מנהל תורן של ארקיע. בהמשך עודכן שהטיסה תצא למחרת בשעה: 10:15 והתייצב בשדה בשעה: 09:00. "שבתי ארצה לאחר שלושה ימים, בטיסה שהתעכבה ועם נוסעים שהיו אמורים לחזור בשתי טיסות שונות".
בכתב ההגנה השיבה הנתבעת שטיסה המקורית התעכבה בשל תקלה טכנית, ולנוסעים ניתנה הוראה שלא לעזוב את נמל התעופה. התובע היה אחד מחמישה נוסעים שבחר להתעלם ועזב את המקום. "עשינו מאמצים נכבדים למזער נזקים וכל הנוסעים הועברו לטיסת ישראייר שהייתה אמורה לטוס לישראל בשעה:21:15. טיסה זו התעכבה למשך שעה בשל הניסיונות לאתר את התובע ואשתו שנעלמו משדה התעופה, מבלי שהשאירו מספרי טלפון, ובשל הצורך לפרוק את כל המזוודות מהמטוס ולהשאיר את מזוודות התובע בנמל התעופה". הנתבעת הדגישה שאילו התובע ואשתו לא היו עוזבים את השדה הם היו עולים על הטיסה המקורית שיצאה ריקה. הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה ולחייב את התובע בהוצאות משפט.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת יעל ייטב, את התביעה וחייבה את התובע לשלם לנתבעת 350 שקל בתוך 30 יום. השופטת מתחה ביקורת על התובע שנהג בחוסר אחריות כשעזב על דעת עצמו את שדה התעופה. "בכך לא רק שלקח על עצמו סיכון שיפסיד את הטיסה אלא שגרם לעיכוב בטיסה החלופית".
השופטת הדגישה שהתביעה לא הוכחה. "התובע לא הוכיח שקיבל אישור לעזוב את נמל התעופה ולא הוכיח מה המידע שנמסר לו לגבי המועד הנדחה של הטיסות. גרסתו אינה מתיישבת עם רישומי הנתבעת לפיה נאמר לו שלא לעזוב את הנמל. אם אכן קיבל הנחיה לעשות כן, לא ברור מדוע לא השאיר מספר טלפון כדי שניתן יהיה ליצור עמו קשר. כמו כן לא ברור מדוע לא לקח עמו מספר טלפון של חברת ארקיע או של מנהל התורן במקום כדי להתעדכן בלוח הטיסות ממקור ראשון". לדברי השופטת, הטיסה התעכבה בשל תקלה המהווה כוח עליון והנתבעת עשתה מאמצים למזער נזקים.
