היאכטה של השכן

הדשא של השכן תמיד ירוק יותר. במיוחד אם השכנה היא חברה טובה שיום אחד ארזה את עצמה, בעלה והילד ונסעה להתגורר בממלכת היי-טק באמריקה. כל שנותר בפגישותינו המרוחקות מדי זו מזו, מלבד לנסות להשלים פערים, הוא לאכול, לשתות ולאכול עוד קצת. לפיכך, קבענו להיפגש רבע לפני פסח, בביסטרו 56, מסעדת הבשרים הכשרה שבקניון ארנה בהרצליה פיתוח.

ביסטרו 56 היא מסעדה גדולה, לא גדולה - ענקית, החולשת על שטח נאה המשקיף אל אוסף היאכטות שחונות במרינה. החלוקה הפנימית הופכת את המקום לאידיאלי לכל סוג וגודל של אירוע, בזכות ההפרדה בין החלל הפנימי הגדול, המרפסת רחבת הידיים והחדרים הפרטיים. התבייתנו על שולחן עם נוף מרהיב במיוחד ובעודנו מפנטזות על החיים הטובים, בחרנו מנות פתיחה. טעמנו את פטה כבד העוף (36 שקל), שהיה במרקם נכון ואוורירי והוגש עם צנימים וריבת הבית, כנפיים בנוסח באפלו (36 שקל), ברוטב צ'ילי מתוק וחזרת לבנה וסלט ירוק (38 שקל), מנה יפה של חסות ועלי בייבי ברוטב ויניגרט בלסמי, המוגשת גם עם ירקות מוחמצים בסגנון אסיאתי. תוספת מפתיעה, כמעט כאילו מדובר בשני סלטים שונים במחיר אחד.

התלבטנו מאד לגבי המנות העיקריות. האמת היא שכשהגעתי לא הייתי מאד רעבה, אבל מהחנייה ועד למסעדה הצלחתי לפתח רעב מרשים. בנוסף, המנות שיצאו מהמטבח עשו לי עיניים ולא תרמו לקבלת החלטה. בעזרת הצוות המנוסה של המקום, שבהחלט יודע אירוח מהו, בחרנו במנה אחת של דג ומנה אחת של בשר, כדי שנהיה מכוסות. חברתי קיבלה נתח אנטרקוט בלאק אנגוס (130 שקל), בתוספת צ'יפס בטטה ורוטב ברביקיו מעושן. בשר הבלאק אנגוס ידוע כבקר משובח במיוחד ו-350 הגרמים שהונחו על שולחננו היו עסיסיים, עשויים היטב ובמידה, והצדיקו את שמו הטוב של הבשר. למרות שאט אט נגסתי גם באנטרקוט שישב מולי, לא הזנחתי את פילה הסלמון שלי (79 שקל), שהוגש על מצע ניוקי ברוטב חלב קוקוס וקארי הודי והיה מכוסה בציפוי קריספי משדרג. שתי המנות, כמו גם אלה שיצאו אל השולחנות הסמוכים וניסו לסכסך בינינו לבין הצלחות על השולחן, היו מנות נדיבות ועשירות, המשביעות את העין עוד לפני הטעימה הראשונה.

סביבנו החלה המסעדה להתמלא בקבוצות של עמיתים לעבודה, משפחות ותיירים. העומס לא השפיע על השירות, שהמשיך להיות מקצועי ויעיל וניכר שהמסעדה ערוכה ומתורגלת לתת שירות ברמה גבוהה גם בשעות השיא. לקינוח הזמנו שוקולד נוגטין (36 שקל), יצירה המורכבת משכבות של שוקולד במרקמים שונים, המוגשת בכוס זכוכית כדי שנוכל לראות כמה שוקולד בדיוק אנחנו אוכלים, וטארט קרם פיסטוק ופירות אדומים (36 שקל), שהיה נחמד ותו לא.

בחול המועד פסח המסעדה תהיה פתוחה וכשרה לפסח, ללא חשש קטניות. הרצליה פיתוח היא אולי לא מיאמי, אבל כשיושבים במסעדה טובה, בחברה נפלאה ועם נוף לים, גם הדשא שלנו נראה לא רע. הנוף, אגב, כלול במחיר.