תובע צבאי (במיל.) זוכה מהריגה

בית המשפט בנצרת זיכה (יום ב', 16.6.08) מאשמת הריגה תובע צבאי במילואים עו"ד סאמי שיבלי לאחר שירה בשלושה תוקפים והרג אחד מהם. השופט אברהם אברהם קבע כי שיבלי פעל מתוך הגנה עצמית ואף מתח ביקורת על "הניתוח הקר" שלאחר מעשה שביצעה התביעה.

מדובר באירוע ממרס 2008 במהלכו התקשר אדם בשם "אבו מחמוד" לעו"ד שיבלי מהישוב שיבלי וביקש "שירותים משפטיים" השניים קבעו פגישה בדבוריה. עם בואו לדבוריה, התברר לשיבלי כי אין מדובר ב"פגישת עבודה" אלא במארב מתכונן במהלכו הפליאו בו מכותיהם שלושה רעולי פנים. הוא נחלץ מהם רק לאחר שירה מאקדחו, הרג אחד מהם ופצע שניים אחרים.

בעקבות האירוע הואשם שיבלי שיוצג על-ידי עורך דין פלדמן, בהריגת תוקפו מוניר מאדי ובגרימת חבלה חמורה לשניים האחרים, אמיר ושאוכת שיבלי. נגד שני התוקפים מתנהל משפט על תקיפה.

כאמור, השופט ציין כי שיבלי נקלע "למלכודת מתוכננת היטב, שטמנו לו שלושת תוקפיו" וירה מתוך הגנה עצמית. השופט דחה את טענת התביעה לפיה לאחר ששיבלי ירה כדור ראשון היה בידיו להימלט מהמקום ולא להמשיך לירות. "גישה זו של התביעה אינני מקבל. אני סבור, כי את כל ששת הכדורים, שנורו ברציפות בזה אחר זה, יש לראות כתגובה אחת של הנאשם כלפי תוקפיו".

עוד כתב השופט, "הנני מתקשה לשפוט את שיקול דעתו של אדם, המוצא עצמו בסיטואציה שכזו, כשהוא מבוהל, מבועת ממש, עומד מול שלושה בריונים רעולי פנים, האוחזים אלות כבדות וארוכות בידיהם ומכים בו מכל עבר. אין זה הגון כלפי הנאשם לנתח, בדיעבד, את שאירע, כאילו הרצנו בהילוך איטי את הסרט המנציח את האירוע, ושואלים האם היה עליו לעצור את הירי בנקודה פלונית, האם היה עליו לנסות ולברוח בנקודה פלמונית, לירות באוויר על-מנת להרתיע את תוקפיו בנקודת זמן אחרת, וכך הלאה. ניתוח קר שכזה איננו לוקח בחשבון את הלך הנפש של האדם הנתקף, ששיקול דעתו הוא זה של אדם מבועת, המצוי בעיצומה של התנפלות רבתי עליו, וכל שהוא מנסה לעשות - למלט את נפשו מפני תוקפיו".

בנסיבות האלה, כתב השופט, "ירי לעבר התוקפים היה מעשה סביר לחלוטין לשם הדיפת התקיפה, גם אם הוא נעשה לעבר שלושת התוקפים בזה אחר זה. את כל מעשה הירי יש לראות כמעשה אחד, ולא חלקים חלקים. הנאשם מצא עצמו בסכנה ממשית לגופו ולחייו, ולמזלו הרב הוא מצויד היה באקדח, אחרת ספק רב בעיניי, אם היה יוצא מן האירוע כשהוא בחיים, ודאי לא כשהוא שלם בגופו".

כאמור, בית המשפט קבע כי פעולה הירי שביצע שיבלי "הייתה פעולה סבירה בנסיבות העניין, פעולה שנועדה להדוף את תקיפתו בידי שלושת תוקפיו, תקיפה ממנה נשקפה סכנה מוחשית לפגיעה בשלמות גופו ואף בחייו".