המשטרה איבדה את קלטת האיומים

גואל נאותי, שוטר לשעבר, תבע את משטרת ישראל בבית משפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 17,800 שקל לאחר שאיבדה קלטת בה נשמעה גיסתו, לשעבר, מאיימת עליו. לדבריו, בחודש מאי 2005, הגיש תלונה במשטרה על הטרדה וסחיטה באיומים וצירף קלטת. "עקב רשלנות המשטרה אבדו התיק והקלטת ולא ניתן לאתרם. בקלטת נשמעו דברי בלע מצד גיסתי לשעבר ועקב מחדלי המשטרה נבצר ממני להגיש נגדה קובלנה פרטית בהעדר ראיה יחידה ומפלילה. נגרם לי נזק ועוגמת נפש ויש לשלם לי פיצוי".

בכתב ההגנה טענה המשטרה שהקלטת לא נמסרה כמוצג, לא סומנה ולא נערך תיעוד לגביה. "הגורמים המקצועיים במשטרה ובפרקליטות החליטו על סגירת התיק מחוסר אשמה פלילית לאחר שלא ראו בתוכן השיחה משום איום וסחיטה באיומים. מה גם שלא ניתן להגיש קובלנה פרטית בגין סחיטה באיומים". המשטרה הוסיפה שלא נגרם נזק לתובע מאחר וישנו תמליל של הקלטת המעיד על תוכנה, "וניתן להגיש את התמליל כראיה לכל דבר ועניין". לדברי המשטרה, לחובתו של התובע נזקף אשם תורם כשלא הכין עותק של הקלטת ובכך לא הקטין את נזקו. המשטרה ביקשה לדחות את התביעה בהעדר עילה.

בפסק דין שניתן אתמול, בהעדר הצדדים, חייבה השופטת מרים ליפשיץ-פריבס, את המשטרה לשלם לתובע 1,500 שקל בגין טרחה והכבדה שנגרמו לו בשל אובדן הקלטת. כמו-כן ישולם לו סך של 300 שקל בגין הוצאות משפט. השופטת מתחה ביקורת על המשטרה וקבעה שמוטלת עליה האחריות לדאוג לשמירת מוצג שנמסר לה גם אם המסירה לא תועדה כנדרש.

"אני קובעת שלא הוכח קשר סיבתי בין אובדן הקלטת להיעדר סיכוי או סיכוי קלוש בלבד, כדברי התובע להוכיח את תביעתו, אילו היה מגיש קובלנה פרטית. התמלול היה בידיעת התובע ואחיו ובידיעת העדים מטעם המשטרה שהתייצבו בפניי, כמו גם נציגים אחרים מטעם הנתבעת, אם היו מעורבים בקבלת התלונה ובטיפול בה, אשר יכולים בנקל להתייצב לעדות על-מנת להעיד בנוגע לשיחה, אופיה ותוכנה". השופטת הדגישה בפסק הדין: "עמדה לתובע הזכות לקבל לידיו את הקלטת בחזרה, או לאפשר לו להקליט עותק ממנה במשטרה, אם המשטרה נזקקה להמשיך להחזיק בקלטת".