ביהמ"ש העליון מאס במלחמתה של תש"ן בארנונה

בית המשפט העליון הטיל על חברת תשתיות נפט ואנרגיה (תש"ן) לשלם 200,000 שקל שכר טירחת עורך דין למועצה המקומית קריית טבעון, כדי להביע את מורת רוחו על מלחמת החורמה שהחברה מנהלת נגד חיובי הארנונה ברשויות מקומיות. השופטים מרים נאור, אליקים רובינשטיין ויוסף אלון דחו את ערעוריה של החברה על שני פסקי דין שניתנו נגדה בעניין חיוב לשלם ארנונה בסך 12 מיליון שקל למועצת קריית טבעון, לשנת 2003.

מפסק הדין עולה כי תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ פעלה בשני הליכים בבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה. באחד מהם עתרה לביטול החלטת ועדת הערר שלא לאפשר לה להגיש ראיות. בהליך השני ערערה על חיוביה לשלם ארנונה בשנת 2003. שתי העתירות נדחו, ועל כך ערערה החברה לבית המשפט העליון.

פסק הדין בעניין החיוב בארנונה ניתן מפי השופטת שולמית שטמר.

החברה טענה לפני בית המשפט העליון כי השופטת שגתה כאשר חייבה אותה, בין היתר, בתשלום ארנונה על רצועת הקרקע לקווי הדלק, הן מחוץ למתקן והן בתוכו, על שטחי קרקע שלטענתה אינם בשימוש, ועל מיכלי דלק שסווגו כ"בניין".

נטל מיותר על גב התושבים

בבית המשפט המחוזי לא הייתה מחלוקת שאין להטיל ארנונה על צינורות הדלק, שרוחבם 7 מטרים. השאלה שבמחלוקת הייתה אם החברה זכאית לפטור על 8 מטרים נוספים. תשתיות נפט ואנרגיה טענה כי מעבר לצינור הדלק עצמו יש צורך ברצועת קרקע רחבה יותר, כדי לתחזק את הצינורות ומטעמי בטיחות וביטחון. בית המשפט העליון סמך את ידיו על סירוב המועצה לפטור את החברה מארנונה גם על שטח זה.

השופטת נאור ציטטה מפסק דין קודם של בית המשפט העליון, שאף הוא ניתן נגד תשתיות נפט ואנרגיה, מפי השופט אדמונד לוי:

"כאשר מדובר בשטחים בהיקף משמעותי, אשר רק בחלקם עוברים קווי התשתית, הרי שמתן פטור גורף מארנונה לכלל המקרקעין יוצר נטל מיותר על גבם של תושבי אותו איזור, אשר חסרים את סכומי הארנונה שלא נגבו".

על כך כתבה השופטת נאור: "אני סבורה שלאור דברים מפורשים אלה של השופט לוי ראוי היה שתשתיות נפט ואנרגיה בע"מ, שהייתה צד להליך הנזכר, תחזור בה מן הערעור גם בסוגיית רצועות הקרקע שמסביב לקווי הדלק. חבל שתשתיות נפט ואנרגיה בע"מ העסיקה אותנו שוב בעניין שכבר הוכרע בו בבית משפט זה, בהליך הנוגע אליה".

שבילי היער הם חלק מהיער

טענה נוספת של תשתיות נפט ואנרגיה הייתה נגד חיובה בארנונה על כבישים דרכים העוברים בתוך המתחם המגודר של חוות המיכלים שלה. השופטת נאור קיבלה גם כאן את קביעתה של השופטת המחוזית כי אם תהיה תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ פטורה מתשלום בגין הדרכים המצויות במתחם שלה, ייפול הנטל של הפטור על הציבור, ולכך אין הצדקה.

עוד טענה של החברה נגעה לחיובה בארנונה על כ-87,770 מ"ר שטחי קרקע שאינם בשימוש בין הסוללות של חוות המיכלים, ועוד "35,400 מ"ר שטחי קרקע ריקים שאינם בשימוש בין הדרכים לגדרות המתקן". טענה זו נדחתה לא רק משום שמתברר כי בשטח קיימים מגדלי שמירה, צנרת כיבוי, מעבר לרכב כיבוי וחניה באזור המשרדים. אלא גם על סמך פסק דין קודם שקבע כי יש לראות בשטחים אלה שטח בהחזקה ושימוש של תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ.

השופטת נאור קיבלה עמדה זו וכתבה כי הוצאת שטחים "ריקים" כביכול ממכלול השטח היא מלאכותית, "כמו שלא ניתן לומר ששבילי היער המפרידים בין עצי היער אינם חלק מהיער".

פסק הדין של בית המשפט העליון גם קיבל את עמדת שופטת שטמר כי מכלי הדלק הם "בניין".