המזוודה לא הגיעה והתובע "קורקע" לאי

המקרה הבא ממחיש עד כמה כדאי להתייעץ עם עו"ד, לפני שמגישים תביעה קטנה ועוד בסכום מופרז. לבעל הדין, במקרה שבפנינו, היה מזל ש"נפל" על שופטת רחומה וחנונה שלא הטילה עליו הוצאות. במקרים אחרים זה הסתיים אחרת, קרי, בחיוב הוצאות לא קטנות ובמפח נפש לבעל הדין.

אור מזרחי תבע את חברת אל על נתיבי תעופה לישראל בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 14,000 שקל לאחר שמזוודתו הגיעה באיחור. מכתב התביעה עלה שהתובע טס לתאילנד בחודש אוקטובר אשתקד וכשנחת בבנגקוק, גילה שמזוודתו נשלחה ליעד אחר. לדבריו, נציג הנתבעת ביקש שימשיך ליעדו הבא, האי קוסומוי, ולא יעזוב את האי עד להגעת המזוודה. לאחר כשבוע קיבל התובע את המזוודה ולטענתו, עד שזו הגיעה, נאלץ לרכוש בגדים ופריטים נוספים וביטל שבוע מהטיול עקב "קרקועו" לאי. התובע ביקש פיצוי שכלל את עלות הבגדים שקנה בסך של 4,000 שקל בתוספת עוגמת נפש והוצאות.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת שבהוראות אמנת ורשה, וסעיף 10 לחוק התובלה האווירית קיימת מגבלת פיצוי בגין איחור בקבלת הכבודה. הפיצוי ניתן בהתאם למשקל הכבודה ולא בכפוף לתכולתה או הנזקים בעקבות האיחור. "התובע התבקש למסור כתובת אליה יהיה אפשר לשלוח את הכבודה ולא היה הכרח שימתין לכבודה באי". הנתבעת הכחישה את הנזקים הנטענים וביקשה לדחות את התביעה

בדיון בבית המשפט, שאלה השופטת אנה שניידר, את התובע מדוע לא ביקש מהנתבעת לשלוח את המזוודה ליעד הבא ולהקטין את נזקיו, והוא השיב: "כי כל פעם שביררתי מתי המזוודה תגיע, אמרו לי אוטוטו ולא רציתי לעזוב את האי".

בפסק דין שניתן בחודש שעבר, בהעדר הצדדים, דחתה השופטת שניידר את התביעה ולפנים משורת הדין לא חייבה את התובע בהוצאות משפט. "מהקבלות שצורפו עולה שסכום הרכישות של התובע הסתכם ב-11,483 באט תאילנדי, דהיינו: 1,328 שקל ולא 4,000 שקל כפי שטען וגם לא ניתן ללמוד מהקבלות אילו פריטים נרכשו בפועל. חלק מהקבלות מתייחסות להחלפת כספים ואינן רלוונטיות לענייננו". השופטת דחתה את הטענה כאילו התובע "נכלא" בתאילנד. "לעניין ביטול שבוע של טיול ו'כליאתו' של התובע באי לצורך המתנה למזוודה - הדבר נעשה מרצונו של התובע ואין לו אלא להלין על עצמו".