סמיר - בחוג המשפחתי <br>

לידיעת הקורא דב חנין: אם אתה מעוניין לעצור לארוחה מפנקת בדרך חזרה מתל אביב למשכן הכנסת בירושלים, סמיר ממסעדת 'סמיר' ברמלה ישמח לארח אותך שוב. כי סמיר באמת מכיר את כולם - חברי כנסת, ראשי ערים, אנשי דת, עיתונאים - ואם אפילו רפי-קוליפורמים-גינת מוכן לאכול שם חומוס, לדעתי זו עדות מספיק טובה על איכותו. המסעדה היא כמו סניף מקומי של האו"ם ובה משאירים כולם את המחלוקות בחוץ, ליד הנרגילות, ונהנים מהאוכל ביחד.

סמיר הוא המסעדה - לא רק בשם, אלא גם בנוכחותו התמידית במקום, בתבשילים שהוא מכין במו-ידיו ובעובדה שצוות העובדים כולל שלושה דורות של קרובי משפחתו, בניו - ניהאד וג'ליל ואישתו סועד, האחראית על הבישולים. ואכן, האווירה במקום משפחתית, טובה וחמה והשירות מאיר פנים.

המסעדה ממוקמת במבנה עתיק ומלא הוד בן 700 שנה, והחלל הפנימי הפשוט מאפשר לפרטים להתהדר בצניעותם. העיצוב הוא מעשה ידיו של ניהאד. הקירות מעוטרים בעבודות אמנות שיצר בעצמו ומעל המטבח מתנוסס שחזור של 'הסעודה האחרונה' של ליאונרדו דה-וינצ'י (אם כי ניתן לתהות האין היצירה מאיימת מעט כאשר היא נמצאת במסעדה?). לאחרונה נחנכה קומה נוספת למסעדה - מעין מרפסת שמשקיפה על הגגות הסובבים.

לאחר התייעצות עם המלצר החלטנו אני ובת לווייתי לקבל את המלצותיו ובמהרה התכסה השולחן במאכלים. לפתיחה ניגבנו חומוס מסבחה (15 שקל) ומגוון סלטים, ביניהם החציל השרוף והממכר של סמיר. בהמשך דגמנו את הממולאים, עליהם מנצחת סועד. טעמנו קישואים ממולאים (25 שקל) שהגיעו דחוסים באורז ובשר וכוסו ברוטב עגבניות, וכמעט התפתינו להזמין גם את הגזר הממולא, ולו רק בשביל לגלות איך, בדיוק, אפשר למלא גזר. אבל התאפקנו.

למנות עיקריות הזמנו סינייה (35 שקל) ומטוומה (35 שקל). סינייה היא מנה של קציצות כבש עסיסיות, מבושלות עם טחינה וזרזיף של לימון, וטעמהּ עז במיוחד. המטוומה היא אחת מהמנות המיוחדות שסמיר מכין בעצמו - עוף מטוגן עם בצל ורוטב שום-לימון. סמיר עוסק בתחום ההסעדה שנים כה רבות, מאז היה נער צעיר, ונסיונו הרב ניכר בבישולו. הוא מכין את המנות בדיוק מושלם. לקינוח הארוחה התפנקנו עם בקלאווה (10 שקל), קפה ערבי עם הל (6 שקל) ותה עם נענע (6 שקל).

מעבר למנות הקבועות יש מנות מתחלפות ומיוחדות וסועד מבטיחה להתייחס לכל בקשה מצד הסועדים - אחרי הכל, מדובר במטבח ביתי, שלא לומר אימהי. אחרי הארוחה, שבעים ומרוצים, ישבנו עם סמיר וסועד מחוץ למסעדה על נרגילות ובין ענני העשן הקשבנו לסיפור על קרוב, על רחוק, ובעיקר על תולדות המסעדה, שקיימת מאז קום המדינה. תשאלו את סמיר, הוא ישמח לספר לכם. וכשאתם שם - תמסרו ד"ש!