פעילות אירובית לדיכוי התיאבון

התעמלות אירובית טובה יותר מפעילויות לא אירוביות בדיכוי התיאבון. כך מגלה מחקר בריטי.

המחקר כלל 11 סטודנטים שלקחו חלק בשלושה סוגי פעילויות. באחד מהם, הם רצו 60 דקות על הליכון ואז נחו למשך שבע שעות. בשני, הרימו משקולות לאורך 90 דקות ואז נחו למשך 6.5 שעות. בשלישי, לא התעמלו כלל.

המשתתפים קיבלו שתי ארוחות במהלך כל פעילות וכן דיווחו על רמות הרעב שחשו בנקודות שונות לאורך הזמן. החוקרים מדדו רמות של שני הורמונים הקשורים לתיאבון: הגרלין (שמעורר את התיאבון) והפפטיד YY (המדכא את התיאבון).

במהלך הפעילות בה הלכו המשתתפים על ההליכון (התעמלות אירובית), רמות הגרלין ירדו ורמות הפפטיד YY עלו, מה שהצביע על כך שההורמונים דיכאו את התיאבון. במהלך השיעור של הרמת המשקולות (פעילות לא אירובית), רמות הגרלין ירדו אך לא נראה שינוי משמעותי ברמות הפפטיד YY. ההשפעות ההורמונליות על התיאבון במהלך שני סוגי הפעילות נמשכו מספר שעות.

שני סוגי הפעילות הפיסית דיכאו את הרעב, אך פעילות אירובית הביאה לדיכוי גדול יותר שלו.

ממצאי המחקר פורסמו במהדורה המקוונת של "American Journal of Physiology - Regulatory, Integrative and Comparative Physiology".

הממצאים שהראו כי הרעב מדוכא במהלך ומיד לאחר ריצה נמרצת על ההליכון נתמכים במחקרים קודמים שהראו כי התעמלות אירובית קשה מדכאת את התיאבון. הניסוי הראה תגובה, למרות שחלשה יותר, גם לאחר הרמת משקולות.

החוקרים מקווים שסוג זה של מחקרים יביאו לדרכים יעילות יותר לשימוש בהתעמלות במטרה לשלוט במשקל.