מזג האוויר בטמפה מצוין, ריח הברביקיו והבירה באוויר ומצב הרוח מרומם. המסיבה התחילה הבוקר במגרש החניה של אצטדיון ריימונד ג'יימס. אוהל גדול של ה-NFL EXPERIENCE מאפשר למי שבידו כרטיס למשחק להתנסות כשחקן פוטבול – להתאמן על הזריקה, לתאקל מטרות שונות, לתפוס כדור, לרוץ לעבר הטאצ'דאון וכו'. בצמוד נמצא אוהל ה-VIP, שיחמם את האחמ"ים לקראת ההופעה הגדולה עם כמה הופעות. מגרשי החנייה מתמלאים, ולכל מקרה התושבים שגרים בסמוך לאצטדיון מוכנים להשאיל את החנייה הפרטית שלהם. מחיר החוויה: 75 דולר.
השחור זהב של הסטילר ניישן שולט ברחובות טמפה. אחרי דאלאס קאובויז ("הקבוצה של אמריקה"), פיטסבורג היא קבוצת הפוטבול האהודה ביותר בארה"ב, בעיקר בגלל הצלחתה בשנות ה-70. אם פיטסבורג תזכה השנה זה יהיה התואר השישי שלה, אחד יותר מדאלאס וסן פרנסיסקו, ואוהדי הצווארון הכחול של עיר הפלדה מצפים להיסטוריה. הלילה (2:00 שעון ישראל) זה קורה: סופרבול XLIII.
קן ויזנהאנט, מאמן אריזונה, מכיר מצוין את פיטסבורג. לפני שהפך למאמן הראשי של הקרדינלס, הוא היה מאמן ההתקפה של פיטסבורג וידוע בעיקר כאיש הטריקים. הוא אוהב לשרטט תרגילים שאף אחד לא מצפה להם ולהטעות את היריב. ב-2006 הוא בנה את המהלך, שנחשב לאחד הגדולים בתולדות הסופרבול: הקווטרבק בן רות'לסברגר העביר את הכדור אחורה לווייד רסיבר (אנטואן רנדל אל), שזרק אותו במעלה המגרש להיינס וורד לטאצ'דאון. הסטילרס ניצחו. למרות שעברו שלוש שנים מאז, ולמרות שויזנהאט מנסה להדגיש שנעשו שם שינויים, הוא מכיר היטב את החולשות של קבוצתו לשעבר, במיוחד הקוורטרבק שלה.
מייק טומלין הוא המאמן הצעיר ביותר בתולדות הליגה שמגיע לסופרבול. בגיל 36, עם נסיון של שנתיים כמאמן הראשי של הסטילרס, הוא יכול לעשות הסטוריה. במסיבת העיתונאים ביום חמישי סיפר טומלין איך כמעט הלך ללמוד משפטים, וכי כל מי שהיה סביבו המליץ לו ללכת על קריירה בטוחה. אבל הוא הלך עם הלב והתחיל לאמן. היום, אפילו אמא שלו מסכימה שזה לא היה רעיון כזה גרוע.
כשהשניים נשאלו מה יאמרו בשיחת המוטיבציה האחרונה לפני העלייה למגרש, הגיעו תשובות שונות מאוד. ויזנהאנט סיפר איך מאז שהיה שחקן (1985) ובעיקר מאז שהתחיל לאמן (1995), הוא רשם כל מילה שמאמן אמר בסיטואציות שונות. יש לו מחברת מלאה בשיחות לדוגמא, ומשם הוא שואב השראה ומכין נאום מלהיב. טומלין טען שהוא מעדיף לא לחשוב יותר מדי, ולהגיע לחדר ההלבשה ולדבר מהלב. בחור ספונטני. הראש מול הלב – זה המאצ' אפ שנראה על הקווים.
אחרי שהמאמנים סיימו לדבר, הגיע הזמן לשמוע את האנשים שמסביב. במרכז התקשורת נמצא חדר הרדיו. שורות על גבי שורות של כמעט 100 תחנות רדיו, אזוריות וארציות. ארה"ב מאוהבת בתכניות ספורט ברדיו. שדרים מרחבי המדינה הקימו עמדות וביניהן מסתובבים בסרט נע שחקני פוטבול (פעילים מקבוצות שכבר סיימו את העונה ושחקני עבר). ג'ים קלי, אחד מגדולי הקוורטרבקים, שלקח את באפלו לארבעה סופרבולים רצופים בתחילת שנות ה-90 בלי לזכות באף טבעת. הוא נמצא בכל תחנה בין 10-15 דקות ומדבר שוב ושוב על המשחק. היחצ"ן שלו סיפר שלפי החוזה, הוא מדבר רק בתחנות הארציות ולא בתחנות האזוריות. לעומתו, ג'רום בטיס (שזכה עם פיטסבורג ב-2006) כמעט שלא פוסח על אף שולחן. יש תחנות איתן קבע מראש, ובין לבין מפיקים תופסים את היחצ"נית שמאשרת ראיונות נוספים.
בטיס, המכונה "האוטובוס" (כן, הוא בחור גדול) אוהב לעשות הרבה רעש ולספר בדיחות. בנונשאלנטיות הוא מצטרף לעמדה בוא יושב מוריס ג'ונס-גרו (קרולינה) והשניים מקשקשים – לשדרים ממש אין מה להוסיף, תענוג לשמוע את הקלילות והצחוקים. במשך חמש שעות חדר הרדיו רועש וגועש. טוני דאנג'י, שרק הודיע על פרישה, עובר ליד התחנה של ESPN ותוך כדי שידור מייקל אירווין (מגדולי שחקני דאלאס) קופץ מכסאו ונותן לו חיבוק גדול. ג'רי רייס האגדי מדבר על התופעה שנקראת לארי פיצג'רלד, ואלה רק חלק מהשמות שמסתובבים בחדר. גם כמה שחקני בייסבול מגיעים וסטייסי קיבלר אחת - היום שחקנית סוג ב', בעבר מה-WWE, מייצגת את הנשים שמתראיינות. כיף ולשמוע את הקשקיאדה האמריקאית.
ערב שישי הוקדש למסיבות. המשבר הכלכלי לא הגיע לטמפה, והעיר מלאה בלימוזינות האמר שמסיעות סלבריטאים מאירוע לאירוע בתוך העיר בפקוקה. ספורטאים, ראפרים ושחקנים עושים פוזות על השטיחים האדומים הפרוסים בפתחי המועדונים, לפני שהם ממהרים להיכנס פנימה. לפשוטי העם, באדווייזר הקימה במה ענקית, ואחרי שאיזה די ג'יי מפורסם חימם את האוירה, סנופ דוג עלה להופיע בפני עשרת אלפים איש. אחרי כמה בירות, אוהדי אריזונה ופיטסבורג הפכו לחברים. הלילה זה כבר יהיה אחרת.
http://www.sport5.co.il/SIP_STORAGE/FILES/4/114324.jpg
