מגבלות חמורות על פדופיל בשל היותו דתי

בית המשפט העליון אישר (יום ג', 24.2.09) מגבלות חמורות על פדופיל שסיים ריצוי עונשו בגין מעשים מגונים בילדים, בני משפחתו. מדובר במגבלות במסגרת צו פיקוח ומעקב על-פי חוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין. השופט סלים ג'ובראן כתב בהחלטה כי חומרת המגבלות באה על-רקע הערכת מסוכנות שבה נקבע כי עובדת היותו דתי וחוסר העניין שהוא מגלה בזוגיות עם גברים, מעצימה את דחפיו המיניים ומגבירה את מסוכנותו.

מדובר באדם שהורשע לפני כשלוש שנים, במסגרת עסקת טיעון, במעשים מגונים בשני קטינים בני משפחתו, בן 10 ובן 6. הוא נשלח לשלוש שנות מאסר בפועל. לקראת שחרורו, הוגשה בקשה לצו פיקוח למשך שלוש שנים לפי חוק הגנה על הציבור. המדינה ביקשה מבית המשפט להטיל עליו שורת מגבלות בהן הרחקתו מקורבנות העבירה, איסור שהייה ביחידות עם קטינים לרבות בני משפחה אלא אם בנוכחות רציפה של בגיר. כמו-כן, מתן אפשרות לקצין הפיקוח להכנס למקום מגוריו לחפש על גופו, מגוריו ורכבו וכן לתפוס חפצים.

סירב לזוגיות עם גברים

המגבלות נומקו בהערכת המסוכנות של היחידה לפיקוח על עברייני מין אשר קבעה כי מדובר באדם "בעל אישיות היפר-סקסואלית, בעל סטייה מינית פדופילית הומוסקסואלית ודימוי עצמי נמוך". עוד נקבע כי בשל רצונו לקים אורח חיים דתי, ואין לו מערכת זוגית והוא אף "אינו מעוניין בזוגיות עם גברים, לאור בחירתו באורח חיים דתי ולפיכך חי הוא בקונפליקט המעצים את דחפיו המיניים ועלול על כן להיות מסוכן כלפי קטינים המוכרים לו או קרובי משפחה".

המדינה ביקשה בין היתר כי המשוחרר ייפגש עם קצין פיקוח, כמו-כן ביקשה להרחיק את המשוחרר מקורבנות העבירה.בית המשפט המחוזי אישר את מרבית המגבלות וקבע כי שהייתו בנוכחות קורבנות העבירה, עתה בגירים, תהיה רק כאשר נוכח מבוגר מאופן רציף. כמו-כן קבע כי נוכח נסיבותיו האישיות של המשוחרר, יש הצדקה בהטלת איסור החזקת חומר פורנוגרפי.

המשוחרר הגיש באמצעות בא-כוחו עו"ד גיל גבאי ערעור על איסור החזקת חומר פורנוגרפי בטענה כי בית המשפט הטיל עליו איסור שלא נכלל בהמלצת הגורם המקצועי. כמו-כן ביקש לבטל את ההסמכה של קצין הפיקוח לערוך על גופו חיפושים ולתפוס חפצים. לטענתו סמכויות אלו לא נתבקשו על-ידי יחידת הפיקוח ועל כן יש לראותן כ"סמכויות שאינן נדרשות לשם אכיפת התנאים שהוטלו עליו".

מתקשה להתמודד - מטעמים דתיים

בית המשפט העליון דחה כאמור את הערעור. השופט גו'בראן כתב כי מהות החוק היא "הגבלת חירותם וזכויותיהם הבסיסיות של עברייני מין מועדים, מעבר לענישה שהושתה עליהם במסגרת ההליך הפלילי וזאת לשם הגנה על הציבור". הוא הדגיש כי "מטעמים דתיים ואישיותיים" מתקשה העורר להתמודד עם יצריו המיניים הומוסקסואליים "בצורה היוצרת אצלו דיסוננס המתחזק בשל קיומן של פנטזיות פדופיליות וללא שעבר כל טיפול שיכול היה להפחית את מסוכנותו". היחשפותו לתכנים פורנוגרפיים פדופיליים "תעצים בקרבו סיכון בלתי מטופל זה אשר עלול להביא להישנות עבירות אותן ביצע בעבר".

עוד כתב השופט כי גם אם נכונה טענת המשוחרר כי האיסור על חומר פורנוגרפי לא התבקש על-ידי יחידת הפיקוח, לבית המשפט יש שיקול דעת והוא "האמון על עריכת האיזון הסופי בין האינטרס של ההגנה על הציבור וזכויותיו של עבריין מין".

השופט דחה כאמור את הערעור על איסור החזקת חומרים פורנוגרפיים וגם על סמכויות החיפוש בידי קצין הפיקוח ששעניינן מניעת שימוש בסמים על-ידי המשוחרר.