היום לפני 121 שנה, ב-1 במאי, 1889, נפתחת שביתה כללית של האיגודים המקצועיים בארצות-הברית (American Federation of Labor) בתביעה למעבר לשמונה שעות עבודה ביום.
ארועי השביתה היו קשים במיוחד בעיר שיקגו, שם שותקה העיר כמעט לגמרי: תנועת הרכבות שובשה, עסקים רבים הושבתו ואלפים יצאו להפגין ברחובות. עימותים חריפים בין שוטרים למפגינים הובילו לארבעה הרוגים ולפצועים רבים.
חולצתו של אחד הפועלים המפגינים, הספוגה בדמו, הפכה את הדגל האדום לסמל האחד במאי.
בשנת 1889, במלאת 100 שנה למהפכה הצרפתית, התכנס בפריס האינטרנציונל הסוציאליסטי השני והחליט לקבוע את האחד במאי כיום סולידריות בינלאומית של כל הפועלים בכל העולם. כן קבע האינטרנציונל את הדגל האדום, כאמור, כסמל למאבק הפועלים לזכר דמם של הפועלים האמריקנים שנשפך.
מאז שנת 1890 חוגגות מדינות רבות את יום הפועלים וב-1906 צוין היום לראשונה בארץ ישראל. החל משנות ה-20 של המאה ה-20, ציינה הסתדרות העובדים הכללית את יום הפועלים כיום חג כללי בכל שנה.
