דירקטור מבקש צו מניעה נגד עסקת קק"ל-המדינה

אורי בנק, דירקטור קק"ל, ביקש היום (ג', 9.6.09) מבית המשפט המחוזי בירושלים להוציא צו מניעה נגד עסקת חילופי הקרקעות הגדולה בין קק"ל למדינה. בנק מבקש מבית המשפט להוציא צו זמני, שיאסור על האסיפה הכללית של קק"ל, האמורה להתכנס ביום א' הקרוב, 14 ביוני, לאשר את העסקה. כן הוא מבקש צו הצהרתי זמני שיקבע, כי החלטת הדירקטוריון מ-2 ביוני לאשר את העסקה - אינה כדין.

בנק הגיש את התביעה, באמצעות עו"ד יצחק בם, נגד קק"ל, המנכ"לים אפרים שטנצלר ואברהם דובדבני והיועץ המשפטי לממשלה. התביעה מבוססת על נימוקים משפטיים, ערכיים, חוקיים ומינהליים. ביסוד התביעה עומד הטיעון, שקרקעות קק"ל נקנו במשך דורות על-ידי מיליוני יהודים, למטרת יישוב ארץ ישראל, ולכן אין לגוף זה סמכות להעביר את הקרקעות לבעלות המדינה.

להלן פירוט נוסף של טיעוני בנק:

• תזכיר קק"ל אוסר למכור את הקרקעות שהיא קונה. המדינה, לעומת זאת, מתכוונת למכור קרקעות אלו.

• מיליוני יהודים אספו פרוטה לפרוטה כדי לקנות קרקעות עידית (באיכות גבוהה) לצורך פיתוח א"י. המדינה תיתן לקק"ל, במסגרת חילופי הקרקע, קרקע, בעיקר בנגב, שהיא בבחינת זיבורית (קרקע באיכות נמוכה), ואינה מיועדת כלל לפיתוח.

• מנכ"לי הקרן הקיימת הסתירו מחברי הדירקטוריון את דוח אלפיה-בן אליהו, המציע מדיניות אחרת - לא חילופי קרקע הם המדינה, אלא היפרדות ממינהל מקרקעי ישראל וניהול עצמאי של קרקעות קק"ל.

• התיקון לתזכיר היסוד של קק"ל, שיאפשר למכור את קרקעותיה, לא נרשם בידי רשם החברות, לא אושר בידי שר המשפטים ולא פורסם ברשומות.

• גם אם התיקון לתזכיר תקף, הרי הוא מתיר לדירקטוריון להתקשר בעסקות לחילופי קרקעות בנויות בלבד, כפי שהוחלט באסיפה כללית קודמת, ב-6.1.06. הסכם העקרונות, שאושר ב-2 ביוני, נוגע גם לקרקעות לא-מבונות - שאינן כלולות אפילו בתזכיר המתוקן.

• הדירקטוריון דן בהסכם העקרונות יומיים וחצי בלבד לאחר שהוצג בפני חבריו. הדירקטורים לא קיבלו את מלוא המידע על שווי הנכסים שנמסרים והמתקבלים. בכך הפרו הדירקטורים את חובת הזהירות החלה עליהם, במיוחד משום שהם מחזיקים בנאמנות את נכסיו של העם היהודי. ההחלטה אושרה ברוב של 15 מול 6, עם 3 נמנעים, תוך היעדרות רבים מ-40 הדירקטורים.

• הישיבה כונסה ללא הודעה מראש של 7 ימים, ככתוב בתקנון.

• האסיפה הכללית של קק"ל מתוכננת ל-14 ביוני, ארבעה ימים לפני כינוס הוועד הפועל הציוני, ב-18 ביוני. בשני הגופים יושבים אותם אנשים. סביר להניח, שרבים מהם לא יוכלו להקדים את בואם. הדבר יאפשר למנהלי קק"ל לקבל ייפויי כוח מחברים רבים, וכך לקיים אסיפה כללית ללא רוב החברים וללא דיון מעמיק.

• ההחלטה היא בלתי הפיכה, כי היא מהווה חלק מהרפורמה במינהל מקרקעי ישראל, האמורה להיות מעוגנת בחוק ההסדרים, שיאושר בכנסת תוך חודש. לכן, מאזן הנוחות הוא לטובת המתנגדים להחלטה.

בנק חושף בבקשתו שורה של דיונים פנימיים שנערכו בשנים האחרונות בנושא. בין היתר:

• ב-2 בינואר 2007 הרצה בפני הדירקטוריון הכלכלן אבי חפץ, שהודיע כי אין שמאות ספציפית של שווי הנכסים. גם השמאי ארז כהן (כיום יו"ר לשכת שמאי המקרקעין) הרצה באותו יום בעניין זה.

• ב-21.7.07 נערך דיון נוסף, והובע חשש מפני החלטת בג"צ בנושא. בסיום הדיון הוחלט: (1) יימשך מו"מ עם הממשלה על חילופי קרקעות, בתנאי שההסכם יחול רק על מגרשים לבנייה למגורים. (2) יוקם צוות מקצועי לבחינת הנושא.

• ועדה בהרכב עורכי הדין מאיר אלפיה (היועץ המשפטי של קק"ל), שלמה בן-אליהו וצבי ברק, המליצה על פתרון אחר: קק"ל תוציא את קרקעותיה מההסכם עם המינהל ותנהל אותן באופן עצמאי. כתב News1 מעיר, כי האמנה בין המדינה לקק"ל, המסדירה את הנושא, אכן מאפשרת לקק"ל להוציא את הקרקעות מההסכם עם המינהל.

גדעון ויתקון, שהיה בעבר מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל, הציע להוציא את קרקעות קק"ל מהמינהל בהדרגה - בשלב ראשון רק הקרקע של המועצות האזוריות.

בנק מספר, כי ביקש לדחות את ישיבת הדירקטוריון לדיון בנושא, שנועדה להיערך ב-27 במאי. הדיון אכן נדחה ל-2 ביוני. בקשתו לדחייה נוספת - לא נענתה.