בהודעה שפורסמה באתר האינטרנט של משמרות המהפכה, ג'באני מתח קווים מקבילים בין הקמפיין של מוסוואי לבין "מהפכת הקטיפה" שהובילה להדחת הממשל הקומונסטי ב-1989, במדינה שנקראה דאז צ'כוסלובקיה.
בהודעה נכתב כי "ישנן עדויות רבות כי כמה קבוצות קיצוניות (הכוונה לרפורמיסטים - ע.ו.) תכננו מהפכה צבעונית... ומשתמשות בצבע מסוים לראשונה במערכת הבחירות".
בקריאה כי הדבר מהווה "סימן להשקתו של פרויקט מהפכת קטיפה בבחירות הנשיאותיות", נשבע ג'באני כי "כל ניסיון למהפכת קטיפה ייקטע באיבו".
ג'באני אף האשים את הרפורמיסטים, כי הם מתכננים לטעון שחלו הונאות בתוצאות הבחירות, ובכך להסית לאלימות רחוב אם מוסוואי יפסיד.
לאחמדינג'אד צפויה תמיכה רחבה בין שורותיה של משמרות המהפכה ובקרב כוהני הדת השולטים באירן, אך עם זאת, אף אחד מהם לא יצא בקריאת תמיכה פומבית במירוץ הנשיאותי, אשר ראה את עלייתו הפתאומית והבלתי צפויה של מוסוואי, אשר כיהן כראש ממשלה במדינה בשנות השמונים.
מוסוואי וצוותו לא הגיבו לקריאתם של משמרות המהפכה, ותהלוכות פומביות ונאומים אסורים באירן ביום שלפני הבחירות עצמן.
עשרות אלפי תומכי מוסוואי נשארו ברחובות, רקדו על גגות מכוניות, נופפו בגדלים ירוקים והשליכו עלוני תמיכה בו אל תוך חלונות מכוניות, עמוק אל תוך השעות הקטנות של הלילה ולפנות בוקר, רגע לפני המועד הרשמי של סיום הקמפיין.
