מדד המחירים לצרכן עלה בחודש מאי ב-0.4%. כך הודיעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כלכלנים העריכו כי מדד המחירים לצרכן יעלה ב-0.3%-0.4%. בסיכום 12 החודשים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.8%, ושב לתחום היעד של בנק ישראל. מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-1.2%.
עליות נרשמו בעיקר בסעיפי פירות טריים (14.6%), שונות (3%) הלבשה (1.5%) ודיור (0.5%). סעיף ה"שונות" כולל בין היתר סיגריות, שמחירן עלה ב-12.5%. ירידות נרשמו במיוחד בסעיפי ירקות טריים (3.8%), הנעלה (1.5%), חשמל, דלק, מים (0.7%) ומזון (0.4%). מדד תשומות הבניה נותר ללא שינוי בחודש מאי ומתחילת השנה אף ירד ב-0.4%.
הלשכה מפרסמת גם את מדדי המחירים לצרכן עבור החמישון העליון והחמישון התחתון ומשם עולה כי השכבות העניות הן שסבלו מעליית המחירים: מדד המחירים לצרכן עבור החמישון העליון עלה בחודש מאי ב-0.3% בעוד שהמדד עבור החמישון התחתון עלה ב-0.4%. ב-12 החודשים האחרונים עלה מדד המחירים עבור החמישון העליון ב-2.4% אולם החמישון התחתון ספג עליית מחירים של 3.3%.
העלייה במדד המחירים לצרכן היא לכאורה אינדיקטור חיובי למשק הישראלי, שכן היא מעידה על חידוש הפעילות הכלכלית ועל כך שהיצרנים מרגישים בנח להעלות מחירים. עם זאת, האינפלציה כרגע מוגדרת יותר כ"אינפלציה של היצעים" - כלומר כזו שנובעת יותר מעלייה במחירי הסחורות וחומרי הגלם, ולא כתוצאה מביקושים מקומיים לסחורות ושירותים.
מסורתית נחשבת אינפלציה ל"רעה חולה" שהפתרון המקובל עבורה הוא העלאת ריבית. עם זאת, לא בטוח שזהו הפתרון המתבקש בימים אלה, שכן העלאת ריבית מיועדת לריסון ביקושים - משתלם יותר לחסוך כסף במקום להוציא את כולו. אולם מאחר שהמשק מתמודד עם ירידה בביקושים, הרי שמדובר בפתרון שאינו עונה לבעיה.
עם זאת, לריבית גבוהה יש מחיר: ראשית, היא מקשה על העסקים ועל הציבור לקבל הלוואות זולות, ושנית, היא צפויה לחזק את השקל שיציע כעת ריבית גבוהה יותר. בבנק ישראל דווקא מעוניינים לראות שקל חלש (דולר חזק) שמיטיב עם היצואנים. היצוא הישראלי נחשב לקטר הצמיחה של ישראל. בבנק ישראל עמלים רבות בחודשים האחרונים במטרה להקל על הפעילות העסקית ו"לייצר" אינפלציה. בין היתר, הבנק הוריד את הריבית לרמת שפל של כל הזמנים (0.5%) והוא רוכש מדי יום איגרות חוב ממשלתיות בשווי 200 מיליון שקל ודולרים בהיקף של 100 מיליון דולר. כך מגדיל בנק ישראל את היצע הכסף במשק.
